הגה"ח רבי יהושע העשיל פרנקיל תאומים ז"ל, היה מאנשי היישוב הישן בירושלים של מעלה. יהודי חסידי, מחסידי ברסלב, עם טעם של פעם וחן נסוך על פניו האומרות עדן ואצילות דקדושה. מתגורר היה בשכונת שערי חסד, שכונה מלאה חכמים וסופרים, ומכהן במשרת מנהל רוחני בישיבת פרשבורג המעטירה.
דרי הרחוב מכירים היו בעל פה את מסלולו היומי מדי בוקר בבוקרו. יוצא היה מביתו ופונה לעבר שוק מחנה יהודה, שם היה עולה על אוטובוס קו 11 בדרכו לישיבת פרשבורג. אולם באותו בוקר בו מתרחש סיפורנו, שמו לב חדי עין לשינוי המפתיע במסלולו היומי. ביוצאו מביתו, פנה ר' יהושע העשיל אל הכיוון ההפוך לגמרי ואין איש יודע אתו עד מה.
נכדיו שליט"א, הצועדים בעקבותיו בדרך התורה והחסידות, סיפרו למערכת 'ובחרת בחיים' את פשרו של דבר.
הכל מתחיל עם סדר לימוד באור החיים הקדוש בכל ליל שבת, אותו קיבל על עצמו רבי יהושע העשיל ועמד על כך בהקפדה יתירה. הלימוד היה מתקיים בהשתתפות קהל חסידים ואנשי מעשה, דמויות הוד מכל הסביבה. אנו זוכרים למשל את ר' ישעיהו פרידמן מחשובי חסידי בעלזא שהיה משתתף בשיעור ועוד כמה וכמה יהודים בעלי שיעור קומה.
לא היו לו לר' יהושע העשיל חיים קלים כלל. למרבה הצער נולדו לו כשלושה ילדים עם בעיות רפואיות קשות. עם צרה זו התמודד זמן רב עד שבעוונותינו המרובים כלתה הרעה ונפטרו מהעולם טרם עת. כך יצא, כי בהגיעו לפרק האיש מקדש את בתו וזכה לשדכה עם בחור ירא שמים כליל המעלות, לא נותרה בידו פרוטה לפורטה מכל חסכונותיו בכל השנים. ההוצאות הגדולות שהיו כרוכות בטיפולים הרפואיים רוששו אותו לגמרי עד כי לא יכול היה לחשוב על ההכנות לחתונת בתו המתקרבת והולכת. חלפו כך שבועות, והצטברו לחודשים, ועדיין אין הישועה נראית כלל באופק. ר' יהושע העשיל אינו מוצא עצה בעצמו ומתהלך בדאגה יתירה.
לילה אחד, בשוכבו על משכבו, אירע לפתע הסיפור המפתיע. בחלומו, והנה רואה הוא כעין ווילון נפתח מולו. מבעד לפתח שנוצר בווילון נראה רבינו חיים בן עטר – בעל האור החיים הקדוש שאת מימיו היה שותה בצמא בקביעות מדי שבת בשבתו – ופניו הקדושות מאירות ומסבירות פנים—
האור החיים הקדוש פונה אליו בחלום ואומר לו: 'יהושע העשיל! מה לך להיות מודאג? אמנם הנך עומד לפני חתונת בתך ועליך להשיג סכומים גדולים מאוד לקראת השמחה השרויה במעונך, אך אין לך כלל סיבה לדאגה. הכסף המיועד לחתונה מוכן ומזומן בבית פלוני אלמוני. עליך רק לגשת אל ביתו ולקחת את שלך. כי הרי שלך לפניך—
וייקץ והנה חלום. בטוח היה ר' העשיל כי אין זה אלא חלום ורוד מהרהורי ליבו שחשב ביום. בתחילה סבר שלא לספר דבר לאיש בעולם. אך בקומו בבוקר נפלט הסיפור מפיו לאוזני זוגתו שהיתה צדקת גדושה תמימות ויראת שמים, ענוות צדק ויעלת חן.
נו, מה אתה חושב לעשות בנידון? – שאלה הרעייה המסורה.
כלום! – כחכח ר' העשיל בגרונו. וכי מה עליי לעשות? – הרי אם אספר את דבר החלום לאותו יהודי, הוא יצחק ממני מלוא פיו ויאמר לי בדחילו ורחימו: 'חלמא טבא חזיתא!' שלוש פעמים ותו לא!
בכל זאת, אמרה זוגתו הצדקנית, עליך לעשות השתדלות מה בעניין. אם נגלה אליך הצדיק בעל ה'אור החיים הקדוש' שאתה מקפיד ללמוד תורתו בכל ליל שבת, אין זה דבר של מה בכך. בוודאי יש דברים בגו. היא לא הרפתה, וביקשה שבלכתו היום למשמרתו בפרשבורג, שבבקשה ישנה כיוונו ויקיף את מסלול הליכתו לעבר רחוב הר"ן בשכונה שם התגורר אותו יהודי המחזיק בכספי החתונה לפי דברי החלום…
קשה היה לר' יהושע העשיל לסרב לדבריה שיצאו מלב טהור ומאמין בכל עוז בכח הצדיקים. הוא החליט אפוא לעשות השתדלות כדבריה ולסור לכיוון ביתו של הלה. שם יראה כבר מה לעשות והאם יש טעם להתדפק בביתו ולהרצות לו דברי חלומות שלא מעלים ולא מורידים.
כאמור, חדי העין שמו לב לשינוי מסלולו באותו בוקר. אילו היו עוקבים אחריו, היו נחשפים להמשך סיפור הפלא שאירע באותו יום.
בהגיעו סמוך לבית אותו יהודי, שם לב ר' יהושע העשיל שהלה עומד בפתח הבית כשגבו מופנה אל הרחוב והוא מתעסק בדבר מה ליד הפתח. בתחושת אי נעימות הוא המשיך בדרכו ולא אזר אומץ לגשת אליו, אלא שלאחר רגע הוא שומע לפתע את קולו של היהודי הקורא לו: 'ר' העשיל! ר' העשיל! בוא בבקשה, אני מחפש בדיוק אותך'.
הוא שב על עקבותיו וניגש אליו. 'יש לי בשבילך סכום כסף עבור החתונה של בתך' – כך היהודי כבדרך אגב, כמו לא הנחית עליו כרגע רעם של הפתעה. אך האמת, ר' העשיל לא כל כך הופתע. ה'אור החיים' הקדוש גילה לו כבר את הסוד אמש בחלום הלילה, ויהי לנס.
והיה הסבא מפטיר תמיד – אומרים הנכדים – כי היה לו בשפע לכל הוצאות החתונה. כולל מתנות לחתן…
(גיליון ובחרת בחיים)
