לפני מעט למעלה משבוע נסתלק לבית עולמו הגאון הישיש רבי יהוסף חיים שיינפלד זצ"ל, רבה של שכונת פרדס כץ בבני ברק. לפני מספר שנים, בשיחה שקיים במעונו הרב טוביה פריינד שליט"א (המודיע, תשע"ח), סיפר לו הרב זצ"ל מעשה שאירע עמו בשנות השואה.
"כשכבשו הגרמנים את הונגריה באדר שנת תש"ד, הייתי נער כבן שש עשרה. יחד עם שבעה עשר אלף מיהודי העיר והסביבה גורשנו למחנה אושוויץ הידוע לשמצה. באושוויץ עבדתי יחד עם קבוצת יהודים במכרות הפחם מבוקר עד ערב, חפרנו תעלות כשאנחנו עומדים בתוך המים עד לברכיים, הקור היה חזק 15 מעלות מחת לאפס! שמרו עלינו אנשי אס.אס ימ"ש עם כלבי שמירה. במחנה היינו אדישים ולא היה איכפת לנו מכלום, אבל מצד שני נאחזנו בתפילות ובמצוות המעטות שיכולנו לקיים.
"והנה מגיע יום הכיפורים, אני וחברי החלטנו שאנו לא מוותרים על תפילת 'כל נדרי', הסיכון היה גדול. אם ניתפס חלילה, הרי זה גזר דין מוות לכולנו. בליל יום הכיפורים התקבצנו כולם, קבוצת אנשים מיוסרים אך בעלי אמונה יוקדת, לא היו בידינו 'מחזורים', וכך מתוך הזיכרון לחשנו יחד את תפילת 'כל נדרי'.
"והנה לפתע אנו שומעים צעדים מתקרבים… תוך כמה שניות הגיע המפקד הגרמני ימ"ש וצרח לעברנו: מה אתם עושים כאן?! דממת מוות השתררה, פחדנו להשיב, עד שאזרתי אומץ ועניתי: 'היום זה יום קדוש בשבילנו, ואנחנו מתפללים'! לשמע תשובתי הנהן הנאצי בראשו ואמר: מחר תענשו בכל חומרת הדין.
"למחרת בבוקרו של יום הכיפורים, בעת מסדר הבוקר עמדנו כולנו במתח, ואז החל הנאצי להרעים בקולו: העונש שלכם הוא, שתצאו כולם לעבוד עכשיו ולא תקבלו היום שום אוכל!…
"מבחינתנו לא יכול היה להיות עונש טוב יותר מזה… סיים הרב שיינפלד זצ"ל. משמים עזרו לנו לצום ביום הכיפורים. חשנו כי גם בתוך התופת הקב"ה מיטיב עמנו ושולח לנו נקודות אור".