מֵהלכות קריאת המגילה
* חובה ללכת לבית הכנסת לקריאת המגילה בפורים, מפני ששם מתאספים אנשים רבים, ויֶשנה חשיבות יתירה למצוה הנעשית בפני רבים, כפי שנאמר במשלֵי: "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ". וככל שהציבור גדול יותר, החשיבות גדולה יותר. ועם זאת, תפילת שחרית כותיקין בציבור קטן, עם קריאת המגילה לאחריה, עדיפה על פני תפילה וקריאת המגילה בציבור גדול בשעה מאוחרת יותר.
* קריאת מגילת אסתר בפורים, קודמת לכל המצוות, למעֵט קריאת שמע ותפילה. ויש אומרים שגם ברית מילה קודמת לקריאת המגילה, וכן קבורת המת.
* הנוסע לפני פורים למקום בו לא יהיה באפשרותו לקרוא את המגילה מתוך מגילה כשֵׁרה, יקרא אותה בציבור, ללא ברכה, ביום י"א, י"ב, או י"ג באדר. ויש מהראשונים שכתבו, שבזמננו אין קוראים את המגילה לפני י"ד באדר.
* ניתן לצאת ידי חובת קריאת המגילה בשמיעת הקריאה מפי אחר, ובלבד שהקורא והשומע מתכוונים כל אחד לחֶלקוֹ – הקורא להוציא, והשומע לצאת.
* נשים חייבות בקריאת המגילה. ויש אומרים, שאשה אינה חייבת בקריאה, אלא בשמיעה בלבד, וכשקוראת לעצמה, מברכת "לשמוע מקרא מגילה", ויש אומרים: "לשמוע מגילה".
* יש אומרים, שחובת 'חינוך' לקריאת המגילה, תלויה במסוּגָלוּתו של הקטן לשמוע את קריאת המגילה בשלימותה, ויש אומרים, שהיא תלויה באפשרות הקטן עצמו לקוראהּ בשלימותה. ויש שכתבו, שמצוה לחנך אף לקיום חלק מהמצוה, ולכן מחנכים את הקטן אף לשמיעת חלק מהמגילה.
* חֵרֵשׁ שאינו שומע כלל, אך מסוגל לקרוא את המגילה כראוי – לדעת השולחן ערוך, פטור מקריאת המגילה, מחויב בקריאת המגילה ככל אדם, אלא שלכתחילה לא יוציא אחרים ידי חובתם.
מֵהלכות 'בן כרך' ו'בן עיר'
* בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון, וכן בעיר שושן הבירה, מקיימים את מצווֹת הפורים – קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודה – בט"ו באדר, ויום זה נקרא 'פורים דמוקפין'. ויִשוב שהמרחק בינו לבין עיר שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אינו עולה על מיל – דינו כ'מוקף', ומקיימים בו את מצווֹת הפורים בט"ו באדר.
* על פי הנהוג כיום בארץ ישראל – העיר ירושלים העתיקה, היא העיר היחידה שנחשבת בוודאות כמקום שהיה מוקף חומה בימי יהושע בן נון.
* בנוגע לדינו של בן עיר שהלך לכרך לפני פורים, או ששהה בו בפורים, וכן להיפך, ישנם דעות שונות וחילוקים רבים. לדעת המשנה ברורה דינו תלוי בעיקר במה שהיה בדעתו בעת יציאתו בנוגע למקום הימצאו בתחילת יום החיוב במקום שהלך אליו, ולדעת החזון איש הדבר תלוי בדעתו של בן הכרך בתחילת ליל י"ד, בהיותו בעיר, ושל בן העיר בתחילת ליל ט"ו, בהיותו בכרך.
* ט"ו באדר חל בחלק מהשנים בשבת, והוא מכוּנֶה 'פורים המשולש', משום שבערים ה'מוקפות', מתפרסות מצוות הפורים בשנים אלו על פני שלושה ימים: שישי, שבת וראשון.