הרה"ג שמואל צבי גנץ שליט"א
"ויאמינו בד' ובמשה עבדו"
כותב הרה"ק ה"ייטב לב" מסיגעט זי"ע (פרשת חקת): "מקובלני מפי קדשו של מורי זקיני זצלה"ה ומפי כמה צדיקים, דעיקר הישועה באה על ידי האמונה, שזה האיש מאמין בה' להיות נושע בזכות תפלתו של הצדיק, שהכל תלוי בזכות האמונה של המבקש להתפלל בעדו, כי אמונה לשון המשכה, שבכח האמונה ממשיך הדבר למעלה למטה".
פעם סיפר הגאון רבי משה אברהם סופר זצ"ל מטשארנא בנו של הגה"ק רבי אליעזר זוסמן סופר זצ"ל אב"ד פאקש, את סיפור שידוכו של אביו:
הגה"ק רבי זוסמן סופר זצ"ל למד תחילה בישיבתו של רבינו החת"ס הק' זי"ע, אך את עיקר שנות לימודו עשה בישיבתו הרמה של הגה"ק ה"כתב סופר" זצ"ל. בהגיע עתו עת דודים, קראו רבו הכת"ס ושאלו: "הנה אתה בחור מבוגר ובא בימים, ומדוע איפה לא תלך לחפש שידוך".
ענה רבי זוסמן: "רבי, יתום ועני אני, ואיך אוכל לעשות שידוך ואין בידי פרוטה לפורטה".
שאלו הכת"ס: "התחשוב שרק בפרעשבורג ניתן למצוא שידוך?!"
אמר רבי זוסמן: "רבי, אין לי כסף אף לא עבור הוצאות הנסיעה לעיר אחרת".
אמר לו הכת"ס: "איש [איך] האב אויך ניקס קיין געלט" [גם לי אין כסף]; והחל מפשפש בכיסיו ובכליו, ולא מצא כי אם תשעים ושבעה גראשן, שהיו סכום זעום למדי. הגישם לרבי זוסמן ואמר לו: "הא לך כסף לנסיעה".
רבי זוסמן, שאמונת חכמים טבועה היתה בדמו, שם פעמיו לתחנת הרכבת, והתעניין לאן יוכל להגיע עם סכום כזה. כה איתנה אמונת חכמים תקועה בלבו של רבי זוסמן, עד שלא דאג כלל להותיר בידו כסף לחזרה, אלא האמין בה' וברבו עבדו, שבלי ספק ימצא שם שידוך, ויהיה לו כסף לשוב.
אמרו לו: "בסכום כזה לא תגיע רחוק, אלא עד מקום פלוני הסמוך לפרעשבורג".
חשב רבי זוסמן בלבו, הן בסביבות פרעשבורג גם כן מכירים אותי ואת עניי, ולא יחפצו בי, על כן אלך ואפליג בספינות המשא, ועל ידיהן אוכל להגיע בסכום שיש לי רחוק יותר. וממחשבה למעשה, הלך לנהר "דונא" והתעניין: "עד היכן אוכל להפליג בסכום שברשותי?"
אמרו לו: "עד כפר פלוני". והנה בכפר ההוא לא התגורר אפילו יהודי אחד, אך רבי זוסמן אזוּר הבטחון, אין לו כי אם דברי רבו, ובאמונתו הפליג לאותו הכפר.
כשהגיעה הספינה לאותו הכפר, ירד מהספינה ופסע לאיטו בין קני הסוף לאורך הנהר, בתלותו עיניו לה' שינחהו במעגלי צדק, ויזמין לפניו עזרו בקודש. לפתע ראה נכחו יהודי זקן בעל צורה. היהודי פונה אליו בשאלה: "מה מעשיכם כאן?"
רבי זוסמן – מחמת רוב התרגשותו – השיב גם הוא באותה שאלה: "ומה מעשיכם אתם כאן?"
אמר לו אותו זקן: "אין זה מן הנימוס שתשיבני בשאלה, באשר אני הקדמתי לשאול, ועוד שאני גדול מכם במניין שנות חיי".
סיפר לו רבי זוסמן את השתלשלות הדברים מעת פקודת רבו ה"כתב סופר", והנה הוא כאן לראות איך יפול דבר מאתו יתברך.
טפח לו הזקן על שכמו ואמר: "דו ביסט מיינע!" [אתם שלי].
אותו יהודי זקן, היה הגה"ק רבי יואל אונגר זצ"ל מח"ס "שו"ת ריב"א".
סיפר רבי יואל לרבי זוסמן: "אמש התגלה אלי מרן החתם סופר הק' זי"ע בחלום הלילה, ואמר לי שאסע לכפר הזה וכאן אמצא שידוך לבתי". ואכן, בכח אמונת החותן בקדושתו של רבינו ה"חתם סופר", ובכח אמונת החתן בקדושתו של ה"כתב סופר", נפגשו השנים בכפר נידח, ועל ידי זה נגמר השידוך בשעה טובה ומוצלחת לכבוד ולתפארת.