מֵהלכות קריאת התורה בחנוכה
* בשבת חנוכה, מוציאים שני ספרי תורה: בספר הראשון, קוראים את פרשת השבוע; ובספר השני, קוראים למפטיר את הקריאה בקרבנות הנשיאים המתאימה ליום זה.
* בראש חודש טבת, קוראים תחילה את הקריאה של ראש חודש – פרשת התמיד ומוספי השבת וראש חודש – בשלוש עליות, ולאחר מכן קוראים את הקריאה של חנוכה – בעליה רביעית.
* כאשר ראש חודש טבת חל בשבת, מוציאים שלושה ספרי תורה: בספר הראשון, קוראים את פרשת השבוע; בספר השני, את הקריאה של ראש חודש, דהיינו, מוספי שבת וראש חודש, כפי שקוראים תמיד בשבת ראש חודש; ובספר השלישי, את הקריאה של חנוכה.
מֵהלכות ארבע פרשיות
* חכמינו ז"ל תיקנו לקרוא בארבע שבתות מתוך התקופה שבין כ"ה בשבט לא' בניסן, פרשה מיוחדת בנוסף לפרשת השבוע: פרשת שקלים, פרשת זכור, פרשת פרה, ופרשת החודש.
* פרשת שקלים נקראת בשבת שלפני ראש חודש אדר, וכראש חודש אדר חל בשבת, היא נקראת בראש חודש עצמו; כזכר לכך שבראש חודש אדר הכריזו לתרום את מחצית השקל לבית המקדש.
* פרשת זכור, נקראת לשֵׁם קיום המצוה מן התורה של זכירת מעשה עמלק ומחייתו. ותיקנו חכמינו ז"ל לקוראה בשבת שלפני פורים, משום שאף מעשה הפורים היה על ידי זרע עמלק – המן.
* יש אומרים שקריאת פרשת זכור היא מצוה מן התורה, כלומר, מן התורה אין די בזכירת מעשה עמלק בלב, אלא צריך לקרותה בפה, ומתוך ספר תורה.
* קריאת פרשיות זכור ופרה, היא חובה המוטלת על כל יחיד ויחיד, ולכן, חובה על כל אדם לשומען; ומי שאין באפשרותו לשומען בציבור, עליו לקוראן ביחידות מתוך ספר תורה.
* בקריאת פרשת זכור, יש לדייק במיוחד בניקוד ובטעמים. ולכתחילה ראוי שכל אחד ישמע את הקריאה בהברה שבהּ הוא מתפלל, ובדיעבד, יוצאים ידי חובה גם בהברה שונה.
מֵהלכות תענית אסתר
* י"ג באדר, הוא יום תענית אסתר. ענינהּ של תענית זו הוא, שבימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים ביום זה כדי להילחם באויביהם, וצמו והתפללו, ועל כן גם אנו צמים ביום זה, כדי לזכור שהשי"ת שומע כל אדם בעת צרתו כאשר יצום וישוב אל ה'.
* יש אומרים, שתענית אסתר אינה נחשבת לחובה מוחלטת כיֶתר תעניות הציבור, ולפיכך הקֵלו בה למעוברות ולמניקות יותר ממה שהקלו בשאר התעניות.
* יום תענית אסתר אינו נחשבת כיום של צער, ולכן, אף המחמירים שלא להתרחץ בתענית ציבור, רשאים להתרחץ בתענית אסתר; וכן מותר להסתפר בתענית זו.
מֵהלכות פורים וחודש אדר
* זמן קריאת המגילה בליל פורים הוא מצאת הכוכבים. ולכתחילה, יש להזדרז ולקרוא בתחילת הלילה, דהיינו, מיד לאחר תפילת ערבית, וכפי שאמרו חכמים: "זריזים מקדימים למצוות".
* מעיקר הדין, זמן קריאת המגילה ביום הפורים, הוא מעלות השחר, אך מאחר ורוב בני האדם אינם בקיאים בשעה המדויקת של עלות השחר, תיקנו חכמינו ז"ל לקרוא רק מתחילת הנץ החמה.
* חכמינו ז"ל אמרו: "משנכנס אדר – מרבים בשמחה"; משום שבחודש זה נעשו ניסים לישראל. ויש להרבות בשמחה במשך כל החודש, ולא עד פורים בלבד.