אליעזר (לייזר) רוט
"זה קלי ואנוהו אלוקי אבי וארוממנהו"
וברש"י: "'אלוקי אבי' – לא אני תחילת הקדושה, אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלקותו עלי מימי אבותי".
לכבוד צאתו לאור של הגיליון ה-100 בעלון הפופולרי 'מתיקות הדף היומי', אשר רבים משחרים לאורו מדי שבוע בשמחה והתלהבות גדולה, שוחחנו עם עורכו של העלון, רבי אברהם ישעיה קובלסקי שליט"א, מגיד שיעור ותיק ב'דף היומי' זה עשרות בשנים, וביקשנו לשמוע מעט מדברותיו הידועות בטעמן הערב, על ענייני הפרשה.
בחר הרב קובלסקי לפתוח את דבריו בפסוק "זה קלי ואנוהו", ובדברי רש"י המובאים לעיל: "לא אני תחילת הקדושה, אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלוקותו עלי מימי אבותי".
"שמעתי מעשה נפלא מפיו של אחד האדמו"רים בדורנו, שהעיד באוזני ששמע את המעשה מפיו של גאב"ד 'העדה החרדית', רבינו הגאון הגדול רבי יצחק טוביה וייס שליט"א, שסיפר שפעם הגיע יהודי אחד, מצאצאי רבינו ה'חתם סופר', אל מרן האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור זצ"ל, ובעודו ממתין לקראת כניסתו אל הרבי, פנה לגבאי המיתולוגי רבי חנינא שיף, וביקש ממנו שלפני שהוא מכניס אותו אל הרבי, יאמר ל'בית ישראל' שעתה עומד להיכנס אל החדר נין ונכד של מרנא ה'חתם סופר'…
"רבי חנינא שיף התלבט מאוד בעניין. זה לא היה מקובל להציג אנשים כך לפני הרבי, והרי לכל אחד יש ייחוס כזה או אחר, וכי ילך כרוכל ויזכיר את כל המיוחסים???
"אבל אין מיוחס זה כשאר המיוחסים, שהרי הוא מבקש שיזכירו את ייחוסו, ותהיה לו נחת רוח מיוחדת אם הרבי ידע מכך, ואם כן למה שלא יעשה זאת כדי להיטיב עם יהודי ולגרום לו לנחת רוח?
"החליט רבי חנינא שיף להיענות לבקשה, וכאשר הגיע תורו של אותו יהודי להיכנס אל הקודש פנימה, הוא אמר לרבי: 'עומד להיכנס כאן יהודי, שביקש שהרבי ידע שהוא נכד של רבינו ה'חתם סופר' זיע"א".
"כששמע זאת הרבי ה'בית ישראל'", מספר הרב קובלסקי, "נדרך כל גופו לשמע הדברים. הוא הניף את ידו ושאל בקול גדול: 'מי צריך לדעת שהוא נכד של ה'חתם סופר'? זה אני שצריך לדעת זאת, או שהוא צריך לדעת ולזכור שהוא נכדו של ה'חתם סופר'?!'…
"כלומר, ייחוס אבות אינו עניין של מה בכך, זה משהו שאנחנו צריכים לזכור כל הזמן, אנחנו לא סתם אנשים פשוטים ונבזים חסרי ערך וחסרי מעמד. לא ולא! אנחנו נכדיהם של אברהם, יצחק ויעקב, הסבא שלי היה צדיק פלוני, עוד סבא היה רב בעיירה פלמונית, יש לי כאלו אבות קדושים, גאונים וצדיקים, זה מחייב אותי!!! זה מאלץ אותי להתאים את עצמי אל השושלת המפוארת הזאת.
"אם אתה נכד של ה'חתם סופר', אתה צריך לדעת את זה! אתה צריך לזכור את זה בכל רגע נתון!!! אתה לא יכול להרשות לעצמך לפטפט באמצע הלימוד, או להסיח דעת מהתפילה לעניינים אחרים. אתה נכד של ה'חתם סופר'!!!
"ואותו הדבר גם לכיוון ההפוך: לפעמים אדם מקיים מצווה ולאחר מכן מרגיש גבהות הלב. הוא מרוצה מעצמו, תראו איזה צדיק אני, נתתי סכום כסף גדול לצדקה, למדתי שלוש או חמש או 16 שעות רצופות, כל אחד לפי דרגתו ומצבו הרוחני, אני טרחתי ועמלתי והתייגעתי למען הזולת, עשיתי מעשה חסד…
"אדם עלול להגיע לגאווה חס ושלום, אבל הפתרון לזה הוא מאוד פשוט: תזכור מי היו אבותיך!!! תגיד לי, אתה חושב שלנכד של ה'חתם סופר' זה מספיק ללמוד ארבע שעות ביום??? אתה חושב שיהודי מבני בניהם של אברהם, יצחק ויעקב יכול להרשות לעצמו לדבר בזמן הלימוד, חלילה וחס??? אתה עושה מעשים, שאי אפשר לצפות שתעשה אותם לפום גודל דרגתך והייחוס הגדול שלך!!!
"כשישבנו על אבי מורי הגאון הצדיק רבי שמואל צבי קובסלקי זצ"ל, רב ביהמ"ד סוכוטשוב ומחבר ספר 'אנא עבדא', בא כ"ק מרן אדמו"ר מסטריקוב זצ"ל לנחם אותנו. ישב אחי בכורי רבי חיים דוד שליט"א, ראש בית המדרש 'מאורות הדף היומי', וסיפר סיפורים אודות גדולתו של אבינו זצ"ל. נענה הרבי מסטריקוב ואמר: 'שוין שוין, ס'איז גענוג, די, זה מספיק, זה רק מחייב אתכם מאוד מאוד…', כשיש לך אבא גדול, אתה חייב להתאים את עצמך, אם לא הצלחת – אוי ואבוי לך, ואם כן הצלחת אין בזה שום סיבה לגאווה, כי את הכוחות קיבלת מאבותיך…
"השבוע, אני מצטט גם בעלון 'מתיקות הדף היומי' את לשונו הזהב של הרבי ה'שפת אמת' מגור זיע"א, שכותב: 'כל עובדא טובה או רעה, נראה שנמצא מזה שורש באבות, רק שיצא עתה בזרעם לפועל, אבל בכח נמצא הכל בהאבות'.
"כלומר, כל פעולה טובה שיהודי עושה, זה לא מכוחו אלא מכוח האבות הקדושים. כל מחשבה טובה, כל דבר, הכל נמצא באבות שלנו.
"'לא אני תחילת הקדושה', כך אומרת כנסת ישראל, 'מוחזקת לי ממימי אבותי' – מצד אחד אני יכולה וצריכה להגיע למקום גבוה מעל גבוה, ומצד שני אין לי סיבה להרגיש גבהות הלב מהמצוות שאני מקיימת…".
אמסור אותך למלכות
"דברים אלו נכונים לגבי האבות הביולוגיים שלנו. אבא, סבא, סבא רבא, למעלה בקודש, עד אברהם יצחק ויעקב שהם האבות הביולוגיים שלנו, אבל נכונים הדברים גם לגבי האבות הרוחניים שאין לנו קשר דם אליהם, ושאנחנו לא מיוצאי חלציהם.
"חז"ל הקדושים אומרים שמי שמלמד את בן חברו תורה, כאילו ילדו. כלומר הקדושה מוחזקת לנו מימי רבותינו ורבותיהם של רבותינו, כמו שיש השתלשלות הדורות בקשר הדם הבילוגי, יש השתלשלות הדורות גם בהורות הרוחניות. אם אני הייתי תלמידו של מורי ורבי המובהק, הרה"ק בעל ה'באר יעקב' מנדבורנה זצ"ל, אני מרגיש מחויב, הקדושה מוחזקת לי מימי אבותי לא רק מצד אבי מורי זכר צדיק לברכה, אלא גם מצד מורי ורבי הקדוש והטהור, הוא אבי הרוחני, ומדי דברי בו זכור אזכרנו ודמעתי על לחיי, מרוב געגוע אליו ואל הרגעים הנשגבים שחוויתי במחיצתו, כשהיה מדרבן ומעודד אותי כמלאך המכה על העשב ואומר לו 'גדל'…
"צריך לדעת שאנחנו תלויים ברבותינו, כל אחד ואחד ברבי שלו שלמדו תורה והליכות חיים, ואני אגיד בעניין זה ווארט עצום ששמעתי משמו של מרן הגה"ק בעל ה'שפע חיים' מצאנז זיע"א.
"אמר הרבי מצאנז: הרי הגמרא בסוף 'פסחים' מספרת, שרבי שמעון בר יוחאי ביקש מרבי עקיבא שילמד אותו תורה בעת שהיה ר"ע כלוא. סירב רבי עקיבא ללמדו מחשש פן יבולע לו על ידי המלכות, אמר לו רשב"י: 'אם לא תלמד אותי תורה, אני אומר זאת ליוחאי אבא, והוא ימסור אותך למלכות' – כלומר רשב"י ממש איים על מורו ורבו, קדוש ישראל איש האלוקים רבי עקיבא בן יוסף! דברים נוראים, איך אפשר להבין גמרא כזאת???
"אלא אמר הרבי מצאנז, שרשב"י אמר לרבי עקיבא דבר כזה: אדם שאינו לומד תורה מפי רבו, הולך ויורד במדרגות, עד שמגיע לשפל המדרגה, הוא מגיע למקום הכי נמוך שיהודי יכול להגיע אליו, ומה הוא המקום הכי נמוך? להיות מוסר! אומר רשב"י, אם אתה רבי עקיבא לא תלמד אותי תורה, מה יצא ממני? אני עלול להיות מוסר חלילה וחס… מי יודע לאיפה אני מסוגל להתדרדר, ולכן אתה חייב ללמד אותך תורה!
"מרן ה'שפע חיים' אמר, שגם אם ישלמו לו כל הון שבעולם הוא לא מוכן 'למכור' את הווארט הזה, הוא החשיב את זה כאחד מדברי התורה הכי חזקים שהוא אמר בכל ימי חייו, כי בווארט הזה אנחנו רואים כמה עצום וגדול כח לימוד התורה מפי הרבי. ולמה באמת זה כל כך חשוב? כי מוחזקת אני מימי אבותי הרוחניים, אדם הדבוק ברבותיו, זוכה לקבל כוחות גדולים לקיום מצוות התורה הקדושה!".
הסגולה של רש"י הקדוש
"השבוע יחול יום חמישה עשר בשבט, ראש השנה לאילנות", אומר הרב קובלסקי. "אנחנו יודעים שזה לא יום פשוט, והגם שאינו יום טוב – היחס אליו הוא כאל יום מיוחד.
"אנחנו מגיעים ממשפחה של חסידי סוכטשוב מדורי דורות, אבא וסבא ואביו של סבא שהיה מבאי ביתו של רבינו ה'אבני נזר', ושהוריש אחריו את הרגש המיוחד שיש למשפחה שלנו, לכל מה שקשור לבית סוכטשוב. כשאבי מורי זצ"ל היה לומד 'שם משמואל', הקירות רעדו!!! הוא מסר מדי שבוע שני שיעורים ב'שם משמואל', ובכל פעם היה מה לראות.
"בכל אופן, רבינו ה'אבני נזר' כתב שכל שנה אחרי חמישה עשר בשבט, הוא מרגיש שינוי בחידושי התורה שלו! זאת שנה חדשה של חידושי תורה, וזה אומר שצריכים להתפלל על זה בחמישה עשר בשבט, צריכים לשפוך דמעות בתפילה ותחנונים לפני בורא עולם שאנחנו נזכה ללמוד, שהילדים והנכדים שלנו יזכו ללמוד תורה ולחדש בה חידושים!
"אני אספר כאן סיפור מופלא, שאירע עם הרבי הקדוש ה'דברי יואל' מסאטמר, שפעם בא אליו בחור שלמד בישיבה, והלין באוזניו של הרבי שהוא לא מצליח לזכור כלום. כל מה שהוא לומד, הוא שוכח מיד.
"נענה הרבי מסאטמאר ואמר לבחור, שעליו לעשות את הסגולה של רש"י הקדוש… סב הבחור על עקבותיו, יצא מהחדר, ניגש לראש הישיבה שלו ושאל אותו מה היא הסגולה של רש"י הקדוש לשיפור הזיכרון. ראש הישיבה לא ידע, הלכו לשאול עוד תלמיד חכם ולא ידע, וכך עברו מאחד לשני ואף אחד לא ידע.
"בסופו של דבר הגיעו לאחד מגדולי ירושלים, שאמר שזה חייב להיות רש"י במסכת 'עבודה זרה', ואכן רש"י בדף ח' אומר: 'אם היה משכח תלמודו, מאריך בחונן הדעת'.
"קיבל על עצמו הבחור את הסגולה, ומני אותו יום החל להאריך ב'חונן הדעת', כל תפילת שמונה עשרה נמשכה אצלו רבע שעה, כשעיקר ההשקעה היתה ב'חונן' הדעת. הוא התפלל ברגש, בהתלהבות, בבכי ובתחנונים, הוא שפך לבו בפני שוכן מרומים שיחונן אותו בחכמה, בינה, דעה, השכל וזיכרון טוב שיוכל לזכור את התורה כולה.
"מספרים שאחרי פחות משנה, אותו בחור נבחן בעל פה על שלוש ה'בבות', בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא!!!"…
להוריד חתיכת בוץ!
"ואם הזכרנו את רבותינו לבית סוכטשוב, אני רוצה לחתום את דברי בווארט של רבינו ה'שם משמואל', שאומר בשם אביו ה'אבני נזר':
"כתוב בפסוק 'אם תשיב משבת רגליך', אומר השם משמואל בשם אביו, ש'רגלך' זה מלשון 'רגילות'. אדם צריך לשוב מההרגל, לא לעשות דברים בדרך של מצוות אנשים מלומדה, כי ככה הוא רגיל לעשות, חלילה וחלילה. מצוות צריך לעשות עם 'חיות', עם התלהבות, עם חשק!
"זה נכון לכל דבר שבקדושה, וגם לדברים אחרים. כל דבר שנעשה בצורה יבשושית, בלי להתאמץ, בלי להשקיע מוח ומחשבה ולב – דבר כזה לא יכול להצליח בגשמיות, ועל אחת כמה וכמה שברוחניות אי אפשר להצליח ככה.
"אתן דוגמה מהתחום שבו אני עוסק. ניקח מגיד שיעור ב'דף היומי' שאינו אומר את השיעור בהתלהבות וחיות, מגיד שיעור שאינו חי את הסוגיא, ולומד רק כי אין ברירה והוא חייב לעשות את זה, מי ירצה לשמוע בכלל את השיעור שלו??? לעומת זאת, מגיד שיעור שחי ומתלהב מהגמרא ומהסוגיא, מגיד שיעור שמשקיע את הלב בלימוד, ולאחר מכן גם בשיעור עצמו, אנשים יבואו גם ממרחקים כדי לשמוע אותו!
"וכשמדברים על לימוד גמרא, צריכים לדעת שהוא שווה כל מאמץ שבעולם! זו תורת ה', זה מועיל ברוחניות ובגשמיות ובכל בחינה שהיא. ה'שם משמואל' אומר בפרשת שמות על הסבא שלו, השרף מקוצק, שהיה חמיו של ה'אבני נזר': 'דיבוריו האחרונים קודם הסתלקותו אמר: כל מי שיניח את ראשו בתורה, הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא'. להניח את הראש בגמרא! להניח את הראש בתורה!!!
"כעין זה מביא ה'ישמח ישראל' בשם הרה"ק רבי איציק'ל מוורקא זיע"א: 'די גמרא איז די גרעסטע טהרה', הגמרא היא הטהרה הגדולה ביותר. אין שום דבר שמטהר את האדם יותר מדף גמרא, או במילותיו של הרה"ק רבי שמואל מקמינקא: 'כל דף גמרא מוריד עוד חתיכת בוץ מנשמתו של היהודי'"…