"שבתון שבת קודש לד' מחר" (טז, כג)
"השבת אינה זקוקה להיתרים". זה היה המסר באותה אספת יסוד היסטורית, בה התכנסו רבני 'משמרת השבת', העוסקים בבירור דיני והלכות השבת בעניינים המתחדשים בדורנו. מי שהיה לאחד ממאורי הדרך שהתוו את דרכו של הארגון, היה פוסק הדור מרן הגר"נ קרליץ זצוק"ל.
"עיקר התפקיד של הרבנים", חזר ואמר רבי ניסים באותה אסיפת יסוד משמו של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, "הוא לברר את האסור ואת המותר ולמצוא פתרונות כשאפשר, אבל גם כאשר לא מסתייעא מילתא, עליכם לברר את מציאות הדברים, את האסור ואת המותר".
מי שנכח באותן שיחות הדרכה, הוא אחד מרבני בית ההוראה של מרן הגר"נ, העומד בראשות 'משמרת השבת', הלא הוא תלמידו, יבלחט"א הגאון רבי אליהו בייפוס שליט"א. בשיחה מיוחדת, חוזר הגר"א אל שנות הבראשית של ייסוד הארגון:
"הראשון שליבו התעורר לעסוק בשאלות השבת המתחדשות – היה הגאון רבי נחום מנדלבוים זצ"ל, מדייני רחובות. הוא ראה שיש אברכים ובני תורה שמשתמשים במקררים דיגיטליים ללא הכשר, וכן על זו הדרך. הדבר הטריד את מנוחתו, והוא אף פרסם על כך מאמר כדי לעורר על זה.
"אבל במאמרים לא היה די. הרב מנדלבוים פנה אלי, וביקש ממני לנסות ליצור שיתוף פעולה בעניין עם הבד"ץ של העדה החרדית. כך הגענו לחדב"נ, הגאון רבי מנדל לובין שליט"א, שהוביל את העיקרון ההלכתי שקיבלנו מרבותינו, שכל הפונקציות הדיגיטליות וכל החיישנים יהיו מנותקים ביום השבת. עיקרון שעד היום מנחה את 'משמרת השבת'.
"הגר"מ לובין גם ניסה לפעול ולהגיע אל החברות המייצרות את אותם מכשירים בחו"ל, להסדיר את העניין כבר בשעת הייצור. אבל מנהלי החברות לא הסכימו להתייחס לכך. הם טענו שאין לדבר ביקוש כלכלי, ושכל המוצרים נמכרים בלי שום בעיה. לכן גוועה היוזמה כבר בשלב זה.
"כשבאנו למרן פוסק הדור הגר"נ קרליץ זצוק"ל, הוא הקדים ואמר לנו, שאי אפשר לומר שעיקר המטרה היא למצוא פתרונות, אלא לברר את האסור והמותר. כי לכל דבר יש פתרונות, וגם למה שאין פתרון – צריך לדעת האם וכיצד מותר להשתמש בו.
"באופן כללי, מרן הגר"נ זצוק"ל הורה הלכה למעשה, כפי העקרונות שקבע מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שכל שינוי חשמלי ורישום דיגיטלי אסור. כך למשל בדיון על 'גלאי מתכות', הקריאו לו מה שכתב אחד שרצה להתיר, ובין הדברים נכתב שם שזה דומה למכשירי שמיעה, ואמר מרן הגר"נ זצוק"ל שהרי מרן הגרי"ש זצוק"ל אוסר גם מכשירי שמיעה.
"כך", מסכם הגר"א בייפוס, "התגלגל העניין עד שפנו אליו, ואמרו שצריך מישהו שייקח את הנושא לידיו, והסכמתי להצטרף. מאז זכה דורנו לפסיקותיו הבהירות של רבי נסים בעניינים אלו שאין להם הכרעה לא באחרונים, ובוודאי לא בראשונים, ורק גדולי דורנו נדרשו להם לקבל הכרעה בהם. רבי ניסים בגאונותו הגדולה ובראייתו הרחבה הכריע והאיר בפסקיו את כל העניינים לכל העולם היהודי".
חשש מהרס השבת רח"ל
כיום זה נראה מובן מאליו, אבל רק לפני שנים ספורות צצה ההתחדשות הזו של 'החשמל הדיגיטלי'.
"נדרשה הכרעה, מה בדיוק ההגדרה של זה. היו שטענו שהדיגיטלי קל יותר מחשמל מכני, שיש בו חיבור של פרקים, אבל רבי ניסים ושאר גדולי הדור, מרנן ורבנן הגרי"ש אלישיב, הגראי"ל שטיינמן, הגר"ש וואזנר זצוק"ל ויבלחט"א מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א – דחו את הטענות האלו בהכרעה ברורה שכל חשמל, אפילו יש בו רק הגברת זרם ופעילות דיגיטאלית, אסור הוא באיסור גמור בשבת!".
"השורש של הדברים שקיבלנו ממרן זצוק"ל". מבהיר הגר"א בייפוס, "והיסוד שהנחה אותנו בכל דרכנו היה אחד: אין לעשות שום היכי תמצי ושום תחבולה של גרמא בשבת, ולא משנה לדון איך עובד ואיך פועל, ככל שהאדם עושה מעשה בשבת – כשהתוצאה היא פעולה חשמלית בשבת – הדבר אסור! אבל גם אם יהיה היכי תמצי שאין איסור מדינא, בכל זאת יש לאסור כדי שלא יבואו להתיר באופנים שמותר מדינא, וכך עלול לצאת מכך הרס השבת רח"ל".
כבר בשנת תשמ"ה כתבו רבי ניסים ובית דינו מכתב: "הננו להודיע לכל שומר שבת, כי ההמצאות הטכנולוגיות במלאכות שבת שנתפרסמו – אינן מועילות להיתר שום תוצאה של מלאכה איזו שהיא, והדברים אסורים, ומלבד זה הרי הדבר מהווה הרס לכל שמירת השבת, ואוי לדור שכך עלתה בימיו, ובזכות שמירת שבת כהלכתה נזכה לראות בגאולתן של ישראל".
עד כדי כך הגיעה מעורבותו, למרות שבדרך כלל היה מופנם מאוד ברגשותיו – לגבי שבת, גילה את צפונות ליבו, וכך כתב לפני כמה שנים בהקדמת ספרו: "יש להתעורר, שחוץ ממה שאנו רואים שהאדם מחויב במצוות והאיסורים שמצוות שבת כוללת, יש עניין מהעבודות שבלב להרגיש שהשבת היא מתנה טובה שהקב"ה נתן לישראל, ולדעת 'כי אני ד' מקדישכם', והבחינה על זה לדעת מהי הרגשתנו בקדושת השבת, היא באיזו מידה אנו משתוקקים ומשתדלים להוסיף עוד שהות זמן לשבת, אחר שניתנה לנו אפשרות להוסיף מחול על הקודש מפלג המנחה, כך אנחנו מורגלים בדקדוק הלכה, אולם יש להשתדל שתהא עם כל ההדגש וההיקף לקיים מצווה כמאמרה".
והנה עניין נוסף שיסד רבי ניסים בדורנו: "גם האיסור להשתמש במוני מים דיגיטליים בשבת, תקף גם אם מדובר בבית שבו מתארחים ולא רק כאשר מדובר בבית הפרטי".
סערת ה'אינוורטר'
בשנים האחרונות, התרבו מזגני 'אינוורטר', ושוב עלתה הטענה כביכול השימוש במזגן אינוורטר קל יותר מכל מזגן רגיל שפועל בשיטת 'און – אוף' (on – off). שוב יצא רבי ניסים במכתב נחרץ, שחדר שפועל בו מזגן אינוורטר המושפע על ידי פתיחת דלת או חלון, יש להימנע משימוש בו בשבת. וכן מי שנקלע לחדר שפועל בו מזגן אינוורטר בשבת, שימנע מפתיחת חלון או דלת. למכתב הנחרץ הצטרפו גם שאר פוסקי וגדולי הדור.
הגר"א בייפוס מספר, שבאחד הימים הוא הופתע לקבל טלפון מראש ישיבת 'תפרח', הגאון רבי אביעזר פילץ שליט"א, שהתקשר בבהילות ל'משמרת השבת' לאחר שנודע לו שהמזגנים בישיבה הם אינוורטר.
בקיץ הלוהט של הנגב, אי אפשר להשאיר את הבחורים בלי מזגן, ומאידך להפעילם ללא התקן שבת גם בלתי אפשרי. לכן הגיע לישיבה באופן מיוחד טכנאי מטעם 'משמרת השבת', עשה שם 'משמר' בליל שישי וסידר התקן לכל המזגנים.
"ככלל", מוסיף הגר"א בייפוס, "לא אחת, כשנכנסנו למעונם של גדולי הדור, לברר ולקבל הכרעה בנידונים מסוימים, שלחו אותנו גדולי הדור לרבי נסים, שברוב גאונותו וחכמתו יכריע ויורה את הדרך ילכו בה. ובאמת זכינו לכמה הכרעות מרבי נסים בעניינים אלו, שדורשים הכרעה של פוסקי ומנהיגי הדור, שבעיניהם הרחבות יכולים להכריע להיתר או לאיסור, ולהורות היכן לגדור גדרים וסייגים.
"זכינו במשך השנים, שמרן הר"נ זצוק"ל נשא אותנו על לוח ליבו ממש, וקירבנו בקרבה מיוחדת, כשיצא מגדרו בכל עת לעזור ולסייע לכלל פעולות 'משמרת השבת', וגם הטריח עצמו לבקש מנדיבי העם להטות שכם וכתף לפעילויות נשגבות אלו, כל זאת עקב כך שראה צורך גדול בדברים אלו, בכדי לעמוד על המשמר ולגדור גדרים, שח"ו לא יהיה הרס השבת".
מחאה על כבוד השבת
פרק מיוחד ניתן לכתוב, על המלחמות שניהל רבי נסים נגד כל ההמצאות וההיתרים של 'גרמא' בשבת.
הוא הביע את דעתו הנחרצת כמה וכמה פעמים, שלא לעשות שום היכי תמצי ושום תחבולה של 'גרמא' בשבת ולא משנה באיזו דרך וצורה. כל עוד האדם עושה איזשהו מעשה בשבת, שהתוצאה שלו היא פעולה חשמלית בשבת – זה אסור!
הוא היה מוסיף ואומר, שלמרות שבדרך כלל יש איסור מדינא, אבל גם אם יהיה היכי תמצי שאין איסור מדינא, יש לאסור את הדבר בתכלית האיסור, כדי שלא יבואו להקל בכבוד השבת.
"הגיע רגע שבו היה מי שלקח את היתר ה'גרמא' אל הקצה, ויצרו קלנועית שבת. רבי ניסים יצא בחריפות רבה נגד זה. הוא אמר שהנוסעים בזה הם מחללי שבת בפרהסיה, ובכלל יצא בתקיפות נגד כל ממציאי ומשתמשי היתר ה'גרמא', שהתחיל בחולים וצרכי ביטחון – ומהר מאוד הגיע גם לצורך 'עונג שבת' (כלשון המפרסמים על הקלנועית), ועמד להביא חורבן רח"ל על שמירת השבת בעולם היהודי.
"היה פעם יהודי תושב בני ברק, שרכש בתמימותו את הקלנועית. רבי ניסים- שעל מידותיו התרומיות ורחמיו הכבירים אך למותר להאריך- הורה ללכת ולמחות בפניו עד שיפסיק את השימוש בקלנועית בשבת ברחובות בני ברק".
בעניין המצלמות הנפוצות היום בכל פינה, השאיר רבי ניסים חותם גדול, כשהורה לדינא להתיר ללכת במקומות בהם מותקנות מצלמות. למעשה כל בית ישראל נוהג היום על פי ההיתר הזה. "אך יש לזכור", מסייג הגר"א בייפוס, "שבספרו: 'חוט שני' סייג את דבריו, שכל ההיתר היא רק כשאין צורך של ההולך במצלמות, לא צריך את זה הוא עובר איסור דרבנן בשוגג".
"כך גם בעניין המקררים המכניים. רבי ניסים הביא את דעתו של מרן החזו"א זצוק"ל, שלא לפתוח את דלת המקרר גם בשעה שהמנוע פועל, על אף שהחשש הוא רק המשכת מצב".
חובה לציין, שרבי ניסים פסק והקל בדברים רבים, אבל לעצמו החמיר מאוד, הוא עצמו לא השתמש כלל בחשמל בשבת בביתו, כידוע. רק לעת זקנתו, כשהיתה חובה בכך לצורך בריאותו. ובכל זאת בערב שבת היה מנתק את המקרר מהתקע. כששאלו אותו- הרי אין חשמל כלל בבית? אמר שמחמיר לעצמו על המפסק של המקרר, אפילו כשאין חשמל- מה שנקרא חצי מעגל- אבל כשמנותק הוא לא מחמיר בזה, ולכן מוציא את התקע. "סביר להניח", אומר הגר"א בייפוס, "שאם לא היו שואלים אותו, עד היום לא היינו יודעים מה סיבת הנהגתו".
המעורבות של רבי ניסים הורגשה ונמשכה בכל עת ובכל מצב. "גם כשהיה חולה ולא הרגיש טוב, קיבל אותנו כדי לחתום על מכתב לנדיב, כדי לעזור למצוקה הקשה של 'משמרת השבת'. הוא הרגיש שמשמרת השבת שייכת לכלל ישראל, ושאנחנו שלוחי דרבנן.
"היתה ברשותנו רשימת פסקים שאמר לנו, אבל רבי ניסים הורה לתלמידו ומו"ל ספריו, שלא יכניס את הפסקים לספר 'חוט שני', מכיוון שמה שנכתב שלא בעיון כל הצורך, אי אפשר לקבוע הלכה לדורות. כך היה אצלו, הכל שקול בפלס, לעזור ולפתור- אבל להיזהר בהלכה. זה נותן לנו עד היום את הכיוון.
"זכינו שחתניו יבדל"ח הגאונים רבי שריאל רוזנברג שליט"א ורבי מנדל לובין שליט"א, עומדים לימיננו בעצה ותבונה, ופוסקים לנו עד היום בשאלות המתחדשות ובאות. לאורו ולאור פסיקותיו נמשיך ללכת ולהזהיר על כבוד השבת".
(מתוך 'מוסף שבת קודש' – יתד נאמן)