מה הטעם שגזרו חז"ל להתענות תענית אסתר? │ האם מתענים תענית אסתר בערב שבת? │ מי פטור מתענית אסתר? │ וכיצד נוהגים בעניין ברית מילה בתענית אסתר?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרפ"ו סעיפים א' ב']
תענית בחנוכה ופורים
ישנם כמה ימים שכתובים במגילת תענית, שאסור להתענות באותם ימים עצמם, וכן אסור להתענות לפניהם ולאחריהם, היום בטלה מגילת תענית, ומותר להתענות בכל אותם ימים שמובאים שם, וכל שכן שמותר להתענות לפניהם ולאחריהם של אותם ימים, וחנוכה ופורים הם מאותם ימים שנזכרים במגילת תענית, אמנם בחנוכה ופורים עצמם, מחמת הניסים שנעשו בהם אסור להתענות בהם, אבל לפניהם ולאחריהם מותר להתענות, וכן מותרים בהספד, ויש אנשים שנוהגים להתענות בערב ראש חודש, ובחנוכה יוצא ערב ראש חודש טבת, והרי אסור להתענות בחנוכה, ולכן יש שנוהגים להתענות בערב חנוכה תמורת ערב ראש חודש שיוצא בחנוכה, ואין לשנות מנהגם, אבל לכתחילה לא ינהג כך, כיוון שיש שיטות בראשונים שסוברים, שבחנוכה אסור להתענות לפניו, ועל כל פנים לפני חנוכה אסור לגזור תענית ציבור.
תענית אסתר
מתענים בי"ג באדר שהוא תענית אסתר, והטעם שגזרו תענית באותו יום, הוא משום שבימי מרדכי ואסתר, היהודים נקהלו ביום י"ג באדר להילחם ולעמוד על נפשם, והם היו צריכים לבקש רחמים שהקב"ה יעזור להם להינקם מאויביהם, וכך גם מצינו כשהיה מלחמה, היו כאלו שהיו יוצאים להילחם, והיו כנגד זה כאלו שמתענים, וכך כתוב לגבי משה רבינו, שביום שהוא נלחם עם עמלק, הוא היה מתענה, ואם כן, בוודאי גם בימי מרדכי באותו יום שהיהודים נקהלו לעמוד על נפשם בי"ג באדר, היו גם כאלו שהתענו, ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי"ג באדר וזה נקרא תענית אסתר, כדי לזכור, שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר הוא יתענה וישוב אל השם בכל לבבו, כמו שעשה בימים ההם.
י"ג אדר שחל בערב שבת
אם חל י"ג אדר בשבת, מקדימים להתענות ביום חמישי ולא בערב שבת, כיוון שאין קובעים תענית לכתחילה בערב שבת, מפני כבוד השבת, כיוון שרגילים בתענית לומר סליחות ותחנונים, ובערב שבת לא ייתכן לעשות כך, כיוון שלא יוכלו לטרוח לכבוד השבת, ומי שהיה בדרך ושכח שהיה תענית ואכל ביום חמישי, ישלים התענית בערב שבת.
החייבים והפטורים בתענית אסתר
תענית אסתר אינה חובה, ולכן יש להקל בו לעת הצורך, כגון מעוברות או מניקות, או לחולה שאין בו סכנה, ואפילו רק כואבי עיניים, וכואבי עיניים שמצטערים הרבה, לא יתענו, אבל מעוברת אפילו שאינה מצטערת, לא תתענה, ויש שיטה החולקת בזה, ועל כל פנים יפרעו אחר כך, ודן המשנה ברורה, האם 'יפרעו אחר כך' זה הולך רק על כואבי עיניים, שיש עליהם חיוב שלא לפרוש מהציבור, ורק עכשיו משום שכואבות לו העיניים הוא פטור מהצום, ולאחר שיסולק כאבו הוא צריך לפרוע את התענית, מה שאין כאן מעוברת ומניקה שהם פטורות בעצם, הם לא צריכות אפילו לפרועה, ומביא בזה המשנה ברורה שתי שיטות, אבל שאר בריאים לא יפרשו מן הציבור, ויולדת, במשך כל שלשים יום, לפי כולם מותר לה לאכול בתענית אסתר.
ברית מילה בתענית אסתר
אם חל פורים ביום ראשון שמתענים ביום חמישי שלפניו, וחל בו ברית מילה, מותר לאכול יחד עם הברית מילה, ומדובר על כל המוזמנים לסעודה, ומותר להם לאכול אפילו לפני הברית, וזה לא דומה למה שכתוב בסימן תקנ"ט שבתשעה באב שנדחה מותרים לאכול רק בעלי הברית, ואיל כאן בתענית אסתר מותרים כל המוזמנים לאכול, , כיוון שבתענית אסתר הזמן לא נקבע באופן מוחלט לים חמישי, אלא אפשר להתענות גם ביום שישי, ולכן הם יכולים להשלים את התענית למחרת, ובאמת ישלימו את התענית למחרת ביום שישי, והמקל בזה לא הפסיד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א