א. בישלו מאכל בכלי שנטרף, מה דינו? טיגנו שניצל בשרי במחבת חלבי, מה דינו?
מאכלי איסור שנבלעו בכלים, וכן בשר או חלב הבלועים בכלים, כאשר נפלטים מהכלי ומתערבים במאכל אחר באופן שאין במאכל שישים כנגד הבליעות שהיו בכלי, המאכל השני נאסר.
אמנם, הבליעות הנפלטות אינם יכולות לאסור אלא א"כ הטעם הנפלט מהכלי הוא עדיין טעם משובח, אך אם הטעם הנפלט הוא כבר 'פגום', אינו אוסר את המאכל והוא הנקרא בפי חז"ל נטל"פ [נותן טעם לפגם]. היתר זה הוא רק לגבי הבליעות שבכלים. אבל המאכל עצמו שהתבשל בתוך מעל"ע, גם אם עבר הרבה זמן ממתי שבישלו אותו הוא אסור באכילה ואינו נחשב 'פגום'.
ב. מתי נחשבות הבליעות כ'פגומות'?
קבעו חז"ל שמאכל שעבר עליו מעת לעת ממתי שנבלע בכלי, הבליעות שלו כבר נחשבים כפגומות ואינם אוסרות. ולכן מאכל שהתבשל בכלי שיש בו בליעות של איסור, וכגון שבישלו מרק בסיר שנטרף מחמת שבישלו בו תחלה ירקות של שמיטה כאלו האסורים משום ספיחין, או סיר בשרי שבישלו בו חלב, ואח"כ בישלו בו מאכל אחר – אם בשעה שבישלו בו את המאכל השני כבר עבר מעל"ע ממתי שבישלו בו את המאכל האסור, וכן מעל"ע משעה שבישלו את החלב בסיר הבשרי וכדו' [והסיר היה נקי בשעת בישול המאכל השני], וכן מחבת חלבי שטיגנו בו שניצל בשרי, אם בשעה שטיגנו את השניצל כבר עבר מעל"ע משעה שטיגנו בו חלבי, השניצל מותר. אך אם כבר עבר מעל"ע ממתי שנבלע בה, המאכל לא נאסר.
ג. כיצד מחשבים את ה'מעת לעת'?
שיעור זמן המעל"ע מחשיבים מגמר הזמן שהקדרה בולעת מהמאכל, ומאחר וכל עוד שהמאכל רותח בכוחו עדיין להבליע; ומצד שני אחרי שכבר נצטנן גם אם עדיין מונח בסיר כמה שעות [אך פחות ממעל"ע] כבר אין בכוחו להבליע לתוך הסיר. לכן כאשר רוצים לדעת האם כבר עבר מעל"ע מהבישול הקודם [שמחמת כך המאכל החדש לא יאסר] מחשבים ממתי שנגמר הבישול והמאכל כבר התקרר, ולא מתחילת הבישול וכן לא משעה שהוציאו ממנו את המאכל.
וכגון, סיר שבישלו בו מאכל בשרי ואחרי שכיבו את האש השאירו בו את הבישולים עוד כמה שעות, אם מתי שבישלו בו בטעות חלבי כבר עבר מעל"ע ממתי שהמאכל התקרר, למרות שעדיין לא עבר מעל"ע ממתי שהוציאו ממנו את הבשר, המאכל החלבי מותר, אבל אם לא עבר מעל"ע ממתי שהמאכל התקרר למרות שכבר עבר מעל"ע משעת הבישול, המאכל החלבי נאסר.
ד. מה הדין במקרה שיש ספק האם עבר מעל"ע?
כאשר לא ידוע האם בשעה שבישלו את המאכל השני כבר עבר מעל"ע מהבישול הראשון נוקטים שסתם כלים אינם בן יומו, ולכן מספק מתייחסים כאילו כבר עבר מעל"ע מהבישול הראשון [שגרם את האיסור] והמאכל מותר.
ה. מה דינו של הכלי?
רק מאכל שהתבשל בכלי שיש בו בליעות שאינם ב"י מותר. אבל כלים שנבלע בהם איסור, למרות שכבר עבר עליו מעל"ע, ואפילו אם כבר עבר זמן רב משעה שהאיסור נבלע בהם, הכלי אסור בשימוש. ולכן סיר שבישלו בו ירקות של שביעית כאלו האסורים משום ספיחים, או שבישלו בו מאכל לא כשר, או סיר בשרי שבישלו בו בטעות חלבי, או מחבת בשרי שטיגנו בו בטעות חלבי, גם אם כבר עבר הרבה זמן מאותו שימוש, אסור להשתמש בכלי ללא הגעלה. וגם כלי שא"א להגעיל אותו, כגון מחבת, ג"כ אסור להשתמש בו. וכן כלי שבישלו בו בשר גם אם כבר עבר זמן רב מהבישול אסור להשתמש בו חלבי. וכן מי שקנה דירה והשאירו לו סירים ישנים, או שקיבל במתנה סירים ממי שלא שומר כשרות, או שיש לו בבית מיני סכו"ם שבטעות הכניס אותם במין ההפכי ועבר כבר זמן רב, אסור להשתמש בכלים אלו, ואפי' אם רק פעם אחת השתמש בסיר לחלבי, אפילו עבר זמן רב אסור להשתמש בו לחלבי או בשרי.