הדלקת נרות חנוכה בערב שבת ובמוצאי שבת
* יש אומרים, שזמן הדלקת נרות חנוכה ונרות שבת בערב שבת חנוכה, הוא בזמן שבו מדליקים נרות בכל ערב שבת; ויש אומרים, שצריך לאחר את ההדלקה, כדי להסמיכהּ לשקיעת החמה.
* בערב שבת חנוכה, מי שקיבל על עצמו את השבת לפני הדלקת נרות חנוכה – יבקש מֵאַחֵר שידליק עבורו, ויוציאו ידי חובה בברכת 'להדליק נר'; ולאחר מכן יברך בעצמו 'שעשה ניסים', (ו'שהחיינו').
* מי שיש ברשותו בערב שבת חנוכה נר אחד בלבד – ידליק את הנר בביתו למצוַת נר של שבת; ונחלקו הפוסקים אם כך הדין גם בזמננו, שאור החשמל מאיר את הבית.
* יש אומרים, שהדלקת נרות חנוכה במוצאי שבת קודמת להבדלה על היין, וכשיטה זו פסקו השולחן ערוך, הרמ"א, ורבים מן האחרונים. ויש אומרים, שההבדלה קודמת להדלקת נרות חנוכה, וכן פסקו אחרונים רבים, וכן דעת רבים מגדולי החסידות. ובמשנה ברורה כתב, שכיון שרבים הם המצדדים בכֹה, ורבים המצדדים בכֹה, רשאי כל אדם לנהוג כרצונו.
* במוצאי שבת חנוכה, אין להדליק את הנרות לפני הזמן שבו עושים מלאכה בכל מוצאי שבת, אך יש להזדרז ולהתפלל ערבית מוקדם ככל האפשר, כדי שיוכלו להדליק את הנרות מיד בבוא הזמן.
מֵהלכות הדלקת נרות חנוכה
* על נרות החנוכה לדלוק לפחות עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, וכמוּת השמן הנדרשת לזמן זה, אסורה בהנאה. ואם הנר כבה במהלך זמן זה, אין להשתמש בשמן הנותר בבזיכים אלא להדלקה בימים הבאים בלבד. ויש אומרים, שכל השמן הניתן בבזיכים נחשב כמוקצה למצוה. ושמן שנותר בסוף ימי החנוכה, אין להניחו להדלקת הנרות בשנה הבאה, אלא יש לשורפו מיד לאחר החנוכה.
* למנהג בני אשכנז, שכל בני הבית מדליקים נרות חנוכה – לדעת הרמ"א, יש חובת 'חינוך' לקטן בהדלקת נרות חנוכה, אלא שלשֵׁם כך די בנר אחד. ויש אומרים, שאין במצוה זו חובת חינוך כלל (לקטן שאינו מתגורר לבדו).
* המתארח בבֵית אחרים במשך שמונת ימי החנוכה, מדליק במקום שמתארח בו, ואינו צריך למנות שליח שידליק עבורו בביתו. ולדעת רוב הפוסקים, דין זה הוא אף כשמתארח במקום זה במשך יום אחד בלבד.
* השוהה מחוץ לביתו בימי החנוכה, ואשתו מדליקה נרות חנוכה בביתו, יוצא ידי חובתו בהדלקתה. ואם יש לו אפשרות להדליק בעצמו, ראוי שיעשה כן, אך נחלקו הפוסקים אם יברך, ולכן יש להדֵּר ולשמוע את הברכה מפי אחר, או להדליק בברכה בזמן שבו ודאי שאשתו טרם הדליקה בביתו.
* הישן במקום אחד בקביעות, ואוכל במקום אחר בקביעות – מדליק נרות חנוכה במקום האכילה. ואם אוכל במקום האחר שלא בקביעות – מדליק במקום השינה.
מֵהלכות התפילה וקריאת התורה בחנוכה
* בימי החנוכה אומרים על הניסים בכל התפילות: שחרית, מוסף, מנחה וערבית; וכן בברכת המזון. והשוכח לומר על הניסים, אינו צריך לשוב ולהתפלל או לברך.
* בשמונת ימי החנוכה קוראים 'הלל השלם'. ונחלקו הפוסקים, אם חובת הקריאה היא מדאורייתא או מדרבנן.
* בשמונת ימי החנוכה, קוראים בתורה בפרשת נשא, את קרבנות הנשיאים שהוקרבו בחנוכת המזבח; משום שמלאכת המשכן הסתיימה בתאריך בו מתחילים ימי החנוכה – כ"ה בכסלו.