מה הדין אם שכחו לקרוא פרשה אחת מארבע פרשיות? │ וכיצד סדר קריאת התורה בראש חודש אדר שחל בשבת?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרפ"ה סעיפים א' – ד']
קריאת ארבע פרשיות
חז"ל תיקנו לקרוא ד' פרשיות בשנה מראש חודש אדר עד ראש חודש ניסן, כדי לזכור ארבעה עניינים שונים,
פרשת 'שקלים' – כתוב בתורה, 'זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה', שלשה פעמים נזכר חודש, והחודשי השלישי מיותר, ודורשים מזה חז"ל, יש לך חודש שאתה צריך לחדשו בהבאת קרבנות, בהבאת עולות תמידים ומוספים מתרומה חדשה, וחודש זה הוא חודש ניסן, ומכיוון שכך, מכריזים על השקלים בראש חודש אדר, כדי שיהיה ניתן להביא קרבנות חדשים מתרומה חדשה מראש חודש ניסן, וזה לזכרון מצות 'מחצית השקל' שהיו נותנים כל שנה לקרבן התמיד.
פרשת 'זכור' – לזכור מעשה עמלק, ומסמיכים את קריאת פרשת זכור לפורים, כיוון שגם פורים היה עם המן שהוא בעצם מזרע עמלק, ומקדימים את קריאת פרשת זכור לעשייה, דהיינו, לימי הפורים, כיוון שכתוב, 'והימים האלו נזכרים ונעשים', קודם זוכרים ואחר כך עושים.
פרשת 'פרה' – קוראים אותה בשבת שלפני פרשת החודש, זכר לכך שבמדבר היזו על ישראל באפר חטאת מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שעם ישראל יהיו טהורים ויוכלו לעשות את הפסח בזמנו, ולכן קוראים אותה, כדי להתפלל להקב"ה, שיזרוק עלינו מים טהורים במהרה.
פרשת 'החודש' – על שם הכתוב, 'החודש הזה לכם ראש חדשים' והכוונה לחודש ניסן, ואין זה עיקר הקידוש, כי עיקר הקידוש הוא בעת ראיית הלבנה שמקדשים אותה בית דין, וקריאה זו היא מדרבנן, וקוראים אותה זכר למה שהחודש הזה הוא החודש הראשון שבו התחדש המושג שקובעים את החודשים על פי ראיית הלבנה.
שכחו לקרוא פרשה מארבע פרשיות
אם שכחו או מחמת סיבה אחרת לא קראו פרשה אחת מארבעה פרשיות, אין לה תשלומים בשבת הבאה, ואם כבר אמר את הפטרת סדר אותו שבוע עם ברכותיה, ואז נזכרו שלא קראו את הפרשה שנתקנה לאותה שבת, צריכים לחזור ולהוציא ספר תורה, ולקרוא את הפרשה בברכה לפניה ולאחריה, ויאמר אחר כך קדיש, ויפטיר בלי ברכה לפניה ולאחריה, ואם נזכרו לאחר שהתחיל לברך על ההפטרה ואמר שם השם, יגמור את הברכה, ויאמר קצת פסוקים מהפטרת פרשת השבוע כדי שתהיה לברכה מקום לחול, ולא יברך לאחר ההפטרה, ויוציאו ספר תורה, ויקרא עולה אחד מעניינו של יום, ולאחר ברכה אחרונה יאמר קדיש, ויקרא את ההפטרה בלי ברכה לפניה, והברכות שלאחריה יברך.
טעו וקראו ד' פרשיות ומגילה באדר א'
אם טעו וקראו את הפרשיות והמגילה בשנה מעוברת באדר ראשון במקום באדר שני, יש חילוק בדבר, לעניין קריאת המגילה צריך לחזור ולקרוא את המגילה באדר שני, אבל לעניין ד' פרשיות, נחלקו בזה הבית יוסף והדרכי משה ואליה רבה, האם צריך לקרוא את הד' פרשיות באדר שני, או שיצאו ידי חובתם במה שקראו באדר ראשון.
פרשת שקלים
בפרשת שקלים מפטירים בנביא 'ויכרות יהוידע', כיוון שנזכר שם נדבות של בדק הבית, ומה שלא מפטירים בראש חודש שהרי מדובר בראש חודש אדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת, אלא הטעם הוא, שמכיוון שהספר תורה האחרון שקראו בו זה פרשת שקלים, זאת הקריאה האחרונה, ומפטירים בעניין שסיימו בו.
ראש חודש אדר שחל בשבת
ראש חודש אדר שחל להיות בשבת, מוציאים שלשה ספרים, הראשון לפרשת השבוע, השני לראש חודש, והשלישי לפרשת שקלים, ואם טעה ולאחר שקרא פרשת השבוע, לקח את הספר תורה שמוכן על קריאת פרשת שקלים, ובירך לפניה, והתחיל לקרוא ושכח לקרוא פרשת ראש חודש, יסיים בפרשת שקלים, ואחר כך יקרא לעולה למפטיר בספר תורה שלישי את פרשת ראש חודש, ומפטיר 'השמים כסאי' שהיא מעניינו של ראש חודש.
פרשת זכור
בשבת שניה מוציאים שני ספרים, בראשון קורא פרשת השבוע, ובשני קורא פרשת 'זכור', ומפטיר 'פקדתי את אשר עשה עמלק'.
פרשת פרה
בשבת שלישית שהוא ט"ו אדר, מפסיקים ובשבת רביעית שהוא כ"ב אדר, מוציאים שני ספרים, בראשון קורא פרשת השבוע, ובשני קורא פרשת פרה, ומפטיר 'וזרקתי עליכם מים טהורים'.
פרשת החודש
בשבת חמישית שהוא כ"ט באדר, מוציאים שני ספרים, בראשון קורא פרשת השבוע, ובשני 'החודש הזה לכם', ומפטיר 'בראשון באחד לחודש'.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א