מה הוא סדר קריאת התורה בראש חודש טבת שחל בשבת? │ וכיצד נוהגים לעניין ההפטרה בחנוכה כאשר יש חתן בבית הכנסת?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חנוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרפ"ד סעיפים ב' – ג']
סדר קריאת התורה בשבת חנוכה
בשבת שבחנוכה מוציאים שני ספרים, בראשון קורא בפרשת השבוע, ובשני קורא בשל חנוכה, ואם זה יום א' של חנוכה, מתחיל 'ויהי ביום כלות משה', והמפטיר קורא רק נשיא אחד של אותו יום, וכן בראש חודש של חנוכה, שלשה קרואים עולים לתורה לקריאת ראש חודש, והרביעי עולה לפרשה של חנוכה, וקוראים לו רק נשיא אחד של אותו היום, דהיינו, יום השישי, ואם ראש חודש טבת שני ימים, קורא ביום השני של ראש חודש שהוא שביעי של חנוכה, את הנשיא השביעי בלבד.
ההפטרה בשבת חנוכה
מפטירים בחנוכה 'רני ושמחי', משום שיש בה פסוק, 'והנה מנורת זהב כולה', שזה מתאים לחנוכה, ואם חלו שתי שבתות בחנוכה, מפטיר בשבת השנייה של חנוכה בספר מלכים בנרות שלמה, שזה מתאים לחנוכה, ואומר הרמ"א, שאם חל חתונה בשבת זו, מפטירים בשל חנוכה, ומבאר המשנה ברורה, שפעם היה מנהג, שבשבת שיש חתן דוחים את ההפטרה של פרשת השבוע, וקוראים הפטרה מיוחדת לכבוד החתן, שהיא 'שוש אשיש בה' שזה מענייני דחתן, ובשבת חנוכה משום פרסומי ניסא, עדיף לקרוא את ההפטרה של חנוכה על פני הפטרה של חתן, ונחלקו המגן אברהם והאליה רבה, האם מה שנאמר ברמ"א שקוראים את ההפטרה של חנוכה ודוחים את הפטרת חתן, זה רק בשבת ראשונה של חנוכה, או גם בשבת השנייה של חנוכה.
סדר קריאת התורה בראש חודש טבת שחל בשבת
אם חל ראש חודש טבת בשבת, מוציאים ג' ספרים, בראשון קוראים ששה בפרשת השבוע, ובשני קורא אחד בראש חודש, ומקדימים אותו לקריאת חנוכה, משום שראש חודש הוא תדיר, ומתחיל 'וביום השבת', ובספר השלישי קורא מפטיר בשל חנוכה, ומפטיר בחנוכה, ולכאורה מדוע שלא נאמר 'תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם', ויקראו בהפטרת ראש חודש? מבאר המשנה ברורה, שמה שנאמר תדיר קודם, זה רק לגבי להקדים כאשר יש לנו שני דברים, אבל כאן הנושא הוא מה לדחות, ובזה מעדיפים לקרוא את של חנוכה משום פרסומי ניסא, ודוחים את של ראש חודש, ועוד טעם, כיוון שזו הייתה הקריאה האחרונה, שהרי בספר תורה השלישי קראו בקריאה של חנוכה, אז גם את ההפטרה מפטירים בעניין הקריאה האחרונה.
טעות בקריאת התורה
אם קרא החזן ארבע קרואים בשל ראש חודש, אם לא הוציאו ספר תורה שני, יצאו ידי חובתם בקריאת ארבעה קרואים של ראש חודש, ולא צריך לקרוא את הקריאה של חנוכה, כיוון שראש חודש היא הקריאה העיקרית, אבל אם כבר הוציאו ספר נוסף, אז כדי שזה לא ייראה כמו פגם של אותו ספר תורה שהוציאו, לכן צריך לקרוא חמשה קרואים בשל חנוכה, דהיינו, אף על פי שקראו ארבעה קרואים, מוסיפים קרוא נוסף לחנוכה, ואם טעה והתחיל לקרוא בשל חנוכה, צריך להפסיק ולקרוא בשל ראש חודש והמשנה ברורה אומר, שהפסק הזה אינו ברור, ואין לסמוך עליו, אלא הכהן קורא בשל חנוכה, ואחר כך יקרא לאחרים בשל ראש חודש.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א