מדוע קבעו את אמירת 'על הניסים' בברכות ההודאה ?│מה הטעם שגומרים את ההלל בכל ימי החנוכה?│ומה קוראים בתורה בחנוכה?│תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חנוכהבמסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו',סימן תרפ"ב סעיף א' – סימן תרפ"ד סעיף ב']
אמירת 'על הניסים' בתפילה ובברכת המזון
בברכת המזון בחנוכה אומרים 'על הניסים' בברכת הארץ ב – 'נודה לך', ובתפילה בברכת 'מודים', ומבאר המשנה ברורה, שבעצם כל החנוכה זה הודאה, ולכן מתאים לקבוע את תפילת על הניסים בהודאה, ואם לא אמר על הניסים בתפילה או בברכת המזון, בין בשבת ובין בחול, אין מחזירים אותו, מכיוון שחנוכה אינו מן התורה, אבל אם עדיין לא הזכיר את שם ה' של סוף הברכה, חוזר ואומר על הניסים, ואם שכח לאחר שהזכיר את השם, כשיגיע ל – 'הרחמן', יאמר דרך בקשה, 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו', וכן בשמונה עשרה יאמר לפני 'יהיו לרצון', ובפורים או בראש חודש בחנוכה, יאמר קודם כל 'הרחמן הוא יחדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה', כי תדיר קודם, ואחר כך יאמר, 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות'.
נוסחאות שונות בנוסח 'על הניסים'
בנוסח על הניסים אומר 'ועל הניסים', וכן כשאומר 'בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך', לא יאמר, 'כשעמדה עליהם מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל', כי אחר כך הוא אומר, 'על עמך ישראל', אז מה זה 'כשעמדה עליהם', אבל אם אומרים 'ועל עמך ישראל', אז משמעות הדברים היא, 'בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה עליהם מלכות יוון הרשעה', הכוונה על מתתיהו בין יוחנן כהן גדול, וחוץ מזה, 'ועל עמך ישראל'.
הזכרת 'על הניסים' במוסף
גם במוסף של שבת ושל ראש חודש, צריך להזכיר של חנוכה, אף על פי שאין מוסף בחנוכה.
לא אומרים 'כשם שעשית'
אין אומרים 'כשם שעשית', אלא מסיים, 'ועשית עמהם ניסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת', משום שלא מבקשים צרכים בג' ברכות ראשונות של שמונה עשרה, ובג' ברכות אחרונות של שמונה עשרה, ואומר המשנה ברורה, שזה לא נכון, כיוון שבשביל הציבור מותר לבקש בקשות, אלא עיקר הטעם הוא, מכיוון שזה הודאה על לשעבר, לא ראוי לבקש על העתיד, ויש אומרים, שאומרים אותו.
'להשכיחם תורתך'
צריך לומר, 'להשכיחם תורתך', ולא 'מתורתך', כיוון שהם רצו להשכיח את כל התורה, וצריך לומר, 'שמונת ימי חנוכה אלו להודות'.
טעם לאמירת הלל שלם בחנוכה
כל שמונת ימי חנוכה גומרים את ההלל, כיוון שבכל יום התווסף נס חדש, ובכל שמונת ימי חנוכה, לא אומרים תחנון, ולמנצח, וצידוק הדין, וכן לא אומרים 'קל ארך אפיים בשני וחמישי בחנוכה, וכן 'יהי רצון'שלאחר ספר תורה, ולעניין אמירת הלל בבית האבל, יש בזה שתי שיטות, אבל האבל בעצמו בוודאי לא יאמר.
סדר קריאת התורה בחנוכה
קוראים בחנוכה בקרבנות הנשיאים, כיוון שגמר מלאכת המשכן הייתה בכ"ה בכסלו, ועולים שלשה בכל יום, ומתחילים לקרוא בברכת כהנים, כיוון שהנס נעשה על ידי הכהנים, ויש אומרים, שמתחילים 'ויהי ביום כלות משה', וכן אנו נוהגים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א