אליעזר (לייזר) רוט
בשבועות הקודמים הבאנו ב'לקראת שבת', את חלקה הראשון של השיחה המרתקת שערכנו עם הרה"ג רבי אורי טיגר שליט"א, מהמקורבים למרן שר התורה, הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א. סיפרנו על הדרך בה זכה הרב טיגר להתקרב כך אל מרן שליט"א, והבאנו כמה עובדות נפלאות שסיפר לנו מאשר ראו עיניו. השבוע אנו מביאים, בסייעתא דשמיא, את חלקה השלישי והאחרון של השיחה.
"מלאכת ההגהה והתיקון של ספרי מרן שליט"א, היתה מלאכה לא פשוטה, משום שרבינו חיבר בלי עין הרע ספרים רבים מאוד, והספרים מקיפים את רוב חלקי התורה, כך שזה לא פשוט ללמוד כל קטע לאשורו ולמצוא את הטעון תיקון", מספר הרב טיגר.
"מרן שליט"א ראה שאני משקיע הרבה בעניין, ולכן הוא רצה לשלם לי כסף בתמורה למאמץ הכרוך בשעות רבות מאד. אבל אני כמובן ידעתי, שהזכות להתקבל בכזאת קירבה אצל הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שווה יותר מכל הון שבעולם. הדיבורים ששמעתי מפיו, הן בלימוד עצמו והן ביני וביני, כל אחד מהם שווה הון עתק בפני עצמו…
"אני תולה את כל מה שיש לי בעולם הזה, ההצלחה של הילדים בתורה ובירא"ש וכו', הכל אני תולה בזכותו האדירה של מרן שליט"א, והזכות הגדולה שנפלה בחלקי להיות נטפל לעושי מצווה, ולסייע ולו במעט להפצת ספריו הקדושים ברחבי העולם, בצורה מדויקת ומדוקדקת יותר.
"אבל למרות שסירבתי בתוקף לקבל כסף תמורת עבודתי, מרן היה מנסה שוב ושוב להציע לי תשלום, ולפחות רצה לכסות עבורי את הוצאות הנסיעה באוטובוס מירושלים לבני ברק. מיותר לציין שגם את הכספים הללו לא הסכמתי לקחת.
"ביום מן הימים פנה אלי מרן בבקשה: 'הצטברו כבר עשר מהדורות של תיקונים לספר 'שונה הלכות' שחיברתי', הוא אמר, 'ובכל פעם אני מוסיף את התיקונים בהערות שבסוף הספר. עכשיו, אחרי עשר מהדורות, אני רוצה לשבץ את התיקונים בתוך הספר עצמו, ולהוציא אותו מחדש במהדורה מדויקת ומוגהת!
"'אבל שונה הלכות אינו כשאר הספרים', הוסיף מרן ואמר לי, 'זהו חיבור שעוסק יותר בהלכה למעשה, ולכן הוא הספר הכי שימושי עבור הלומדים, יותר מכל שאר הספרים שחיברתי. היות שמדובר בהלכה למעשה, והיות שזה ספר מאוד שימושי, אני רוצה שההגהה תהיה הפעם בדיוק נמרץ, ולכן אני רוצה שתעבור על הספר לפחות ארבע פעמים, בדקדוק אחר דקדוק, כדי שאוכל לדעת שעשיתי את ההשתדלות הרבה ביותר, כדי שהספר יהיה מדויק.
"'אבל חז"ל הקדושים אומרים 'אסיא במגן מגן שויא', כלומר מה שמגיע בחינם, שווה בחינם… אני רוצה הפעם שתסכים לקחת ממני תשלום עבור ההגהה, כדי שאהיה רגוע שעשיתי כל מה שאפשר, כדי שהספר אכן יהיה מוגה בדיוק רב. אם לא תיקח את הכסף', הזהיר אותי מרן, 'אני לא אתן לך להגיה את הספר….'.
"אני ראיתי שמרן מאוד עומד על כך", משלים הרב טיגר את סיפור המעשה, "ולכן הפעם לא סירבתי בצורה מפורשת, אלא השבתי תשובה מתחמקת כלשהי, ולבסוף עשיתי את ההגהה וגם בפעם הזאת עלה בידי להשתמט מלקחת את הכסף…".
"לא תכננתי לכתוב ביאור על הרמב"ם"
"ואם הזכרנו את ספריו של מרן בהקשר של 'הלכה למעשה', אני רוצה לומר דבר שחשוב שהציבור ידע: מרן שליט"א מאוד מקפיד שלא יצטטו את הספרים שלו כ'הלכה למעשה'. הוא עצמו כותב בכל אחד מספריו שזה לא הלכה למעשה, ושלא יפסקו הלכה על פי ספריו, כי הוא 'ירא הוראה' באופן מבהיל על הדעת, ולא מוכן בשום אופן שיפסקו על פי דעתו הלכות.
"במיוחד מתנגד מרן לפסקים שיוצאים, כביכול, משמו, ושהוא לא אמר אותם מעולם, אפילו לא בדרך של סברא או פלפול בעלמא. הוא אמר לי כמה פעמים שלא כל מה שאומרים או כותבים משמו אכן נאמר על ידו, והוא מצטער מאוד לשמוע שאנשים אומרים בשמו דברים שלא אמר.
"עוד אציין בהקשר זה, פרט מאוד מעניין שזכיתי לשמוע מפה קדשו, כשפעם שאלתי את מרן שליט"א, למה יש הלכות ברמב"ם זרעים, וכן בהלכות שקלים וקידוש החודש, שהוא לא כתב עליהן 'ביאורים' בספריו. הרי את הרמב"ם בזרעים ביאר מרן בספרו 'דרך אמונה', ואת שקלים וקידוש החודש הוא ביאר בספרו 'שקל הקודש', ובכל זאת רואים שיש פה ושם הלכות שרבינו לא כתב עליהן 'ביאורים', ועל זה שאלתי מדוע ישנם מקומות שעליהם אין 'ביאורים', האם זה בגלל שהיה נראה לו שההלכות הללו פשוטות וברורות ואין צורך לבאר, או מסיבה אחרת.
"השיב לי מרן דבר נורא: הוא אמר לי שמימיו לא התכוון לכתוב 'ביאורים' על כל הלכה והלכה שבה עסק. הוא למד רמב"ם, ובכל פעם שהתחדש לו איזה חידוש, הוא כתב אותו בצד. בכל פעם שהיתה לו הערה הוא כתב אותה, וכך עברו השנים עד שראה שיש לו כמות נכבדה של הערות וחידושים, על ההלכות הללו ברמב"ם.
"משראה שכך, עמד וליקט את כל ההערות והחידושים הללו יחדיו, הרחיב אותם, הוסיף להם נופך, ואדהכי והכי כבר הוסיף לבאר את דברי הרמב"ם בהיקף נורא ובעיון עצום, וכך זכה עם ישראל לחיבורים הנפלאים הללו.
"כלומר, רבינו שר התורה חיבר חיבורים עצומים ואדירים בכל קנה מידה, מבלי שהתכוון לכך בתחילת הדרך, זה 'יצא' לו תוך כדי לימוד, ובלי שרדף אחרי זה, הוא ביאר את רוב ההלכות של הרמב"ם בנושאים אלו. זה פותח לנו עוד חלון קטן להציץ על עוצם גודל דמותו המופלאה.
"תוך כדי הדברים סיפר לי מרן שליט"א, שהוא עצמו גם שאל פעם את דודו הגדול, מרן ה'חזון אי"ש' זצ"ל, למה הוא לא כתב את חיבורו על כל זרעים, והשאיר כמה מסכתות שעליהן לא כתב ביאור. השיב לו מרן ה'חזון איש' בתמיהה: 'אתה חושב שאני שולף את זה מהשרוול???'…".
החיסרון הכי גדול בשידוכים
לקראת סיום השיחה המרתקת, שחלקים ממנה הובאו בהרחבה במאמרים הקודמים, מספר לנו הרב טיגר כמה סיפורים ועובדות ששמע מפי מרן שליט"א, על גדולי הדורות הקודמים, כשהוא מדגיש שהסיפורים הללו נאמרו מפיו בחטף, בין עיון מעמיק בספר אחד לעיון מעמיק בספר אחר, בשניות הבודדות שנצרכות כדי להביא ספר מהארון וכדו', או אז זכה לשמוע מעת לעת סיפורים ועובדות ממרן שליט"א, והרי לפנינו כמה מהן:
"פעם סיפר לי מרן, שהיה יהודי אחד שחיבר חיבור תורני כלשהו, והגיע למרן החזו"א כדי לבקש ממנו הסכמה. מרן ה'חזון איש' ניאות לקבל את בקשתו, ואמר לאותו מחבר, שישאיר על שולחנו את תכריך הכתבים, וכשיהיה לו מעט זמן לכך, יוכל לעבור עליהם ולאחר מכן יחליט אם ייתן את הסכמתו.
"אותו מחבר הניח את הדפים על השולחן, ונפנה לאחוריו כדי לצאת מהבית, אלא שאז ראה שכבר ירד הלילה וחושך יכסה ארץ. הוא שב אל ה'חזון איש' והפעם היתה בפיו שאלה קשה: 'הגמרא אומרת שתלמיד חכם לא יצא יחידי בלילה', אמר אותו בעל מחבר, 'והנה אני רואה שעכשיו כבר לילה, ואם כן איני יודע איך אוכל לצאת לבדי החוצה…'.
"מספר מרן שליט"א שה'חזון איש' הבין במי מדובר, לקח את תכריך הכתבים, הפקיד אותו בידי המחבר ואמר לו: 'קח את הספר אתך, כך תהיו שניים ותוכלו לצאת ביחד בלילה…'. כמובן שאותו מחבר כבר לא זכה לקבל את הסכמתו של ה'חזון איש'…
"פעם אחרת שמעתי מפי מרן, מעשה ברבי שלמה מווילנא, בעל ה'חשק שלמה', שישב בבית המדרש והגה בתורה, כשלפתע באו אנשים במרוצה וסיפרו לו ששריפה פרצה בביתו, וכל הבית בוער באש, כמובן שכל בני הבית הספיקו להימלט ולא נשקפה להם סכנה.
"מיהר רבי שלמה לרוץ לביתו בכל כוחותיו, וכשהגיע ראה שהתחילו לפנות מהבית חפצי ערך וספרים, כל מה שאפשר להציל מפני הדליקה. אבל ה'חשק שלמה' רק דאגה אחת היתה לו: 'האם הוציאו את הספר 'רבינו ירוחם' מהבית???', לאחר שקיבל תשובה חיובית, נחה דעתו וכבר לא היה מודאג עד כדי כך. הסביר לי מרן שליט"א, שהספר הזה היה מאוד נדיר באותם ימים, ורבי שלמה ידע שאם יישרף חלילה, הוא לא יוכל להשיגו בשום מקום אחר, ולכן עיקר דאגתו היתה רק לדבר אחד שלא יהיה לו תחליף, כל שאר החפצים יש להם תחליף, ואם יישרפו אלו, תמיד יוכל לקנות אחרים תחתיהם ואין צערו כל כך גדול עליהם…
"בהזדמנות אחרת אמר לי מרן שליט"א, שהציעו לאביו הסטייפלער כמה וכמה שידוכים, שהמחותנים היו עשירים מופלגים. מבין השורות של דברי רבינו הבנתי, שההצעות האלו היו עבורו, כלומר כמה גבירים שרצו לזכות בו כחתן לבנותיהם, ושלחו שליחים להציע למרן הסטייפלער זצ"ל.
"'אצל אבא שלי, החיסרון הכי גדול שיכול היה להיות בעניין זה של שידוכים, הוא להיות עשיר', אמר לי רבינו…".
בין מקלחת לתגלחת
"בתקופה שהיה רבינו מגיע לירושלים, כשכיבדו אותו בסנדקאות, ביקשתי מהנהג המסור הרה"ג ישעיה אפשטיין, שיעדכן אותי בכל פעם שמגיע רבינו לעיר הקודש, כדי שאוכל להקביל את פניו, ואכן נהג בי רבי ישעיה עין טובה והיה מעדכן אותי, ואילו אני מצדי השתדלתי תמיד לחכות למרן במקום, והייתי זוכה להרוויח עוד כמה דקות של שיחה עמו, בדרך מהמכונית למקום בו נערכה הברית ובדרך למכונית וכדו'.
"לפעמים הייתי נכנס עמו לאוטו אחרי הברית, והייתי נוסע עמו עד היציאה מהעיר, שם היה רבי ישעיה עוצר לי ואני הייתי לוקח אוטובוס בחזרה לביתי.
"באחת הפעמים שאלתי את מרן בעניין של תשעת הימים: הרי ידוע שמרן ה'חזון איש' היה מאוד מחמיר בעניין זה, ואפילו לתושבי טבריה לא התיר להתרחץ בימים אלו, ומרן שליט"א הולך בדרכו, ועל כן שאלתי מה יהיה הדין באדם שלאשתו מאוד מפריע שהוא אינו מתקלח, היא רוצה שהוא יתקלח, האם יש בזה מקום להקל משום 'שלום ביתו עדיף'?
"שמע רבינו את השאלה והגיב לי בתקיפות גדולה, באופן ממש מפתיע: 'זה מפריע לה? משוגעת! צריכים לגרש אותה!!!'…
"הייתי מאוד נבוך, הופתעתי מהתשובה הכל כך נחרצת, אבל הנהג רבי ישעיה הבין מיד את מה שאירע כאן, והסביר למרן שליט"א שלא דיברתי על עניין של גידול הזקן, לא אמרתי שמפריע לה שבעלה אינו מתגלח אלא שאינו מתקלח… שינוי של אות אחת, עשה את כל ההבדל… עכשיו כבר הבנתי למה השיב רבינו בצורה כל כך תקיפה, נושא זה של גילוח הזקן פסול בעיניו מכל וכל, ומכאן שורש התשובה התקיפה…
"לאחר שהובהרו הדברים, השיב רבינו כדרכו בניחותא, שאם מפריע לה שאינו מתקלח בתשעת הימים, 'שיעביר מגבת לחה על גופו, ויהיה בסדר…'".