הרה"ק רבי מענדל מפרימשלאן זי"ע היה אומר, שכאשר היה רוצה להתענות לא היה מתחיל להתענות מהפה, אלא מהעיניים.
עיקר גדול לחיים בקדושה וטהרה הוא שמירת העיניים, ככתוב בחז"ל (סוטה ח, א): אין היצר שולט אלא במה שעיניו רואות, וכמו שכתב ה'בת עין', כי ההפרש בין "נגע" – ל"עֹנג" הוא בעין: אם מרים את עיניו לה' בקדושה, אזי "ענג", האות עי"ן בתחלה. אבל אם משפיל אותן בהסתכלויות אסורות אזי נעשה "נגע", העי"ן בסוף. עיקר חיות האדם הוא בעיניים, על כן סומא חשוב כמת.
סיפור מצמרר נדפס בספר בדידי הוי עובדא (עמוד ס), ששאלו את הגאון המפורסם רבי אשר אריאלי שליט"א על סוד הצלחתו העצומה בשיעוריו היומיים, שכידוע שמם של השיעורים הנפלאים הולך מסוף העולם ועד סופו והאולם בו הוא מרצה שיעוריו מלא ודחוק עד אפס מקום, עד שגם בחדרים הסמוכים נדחקים לשמוע את שיעורו הנפלא שמועבר במערכת ההגברה.
אחד ממקורביו פנה לרבו בשאלה: "רבינו, מהיכן זכית לכל זה, ששיעוריך מתקבלים ורבים צמאים לשמוע דבר ה' אשר בפיך?".
השיבו הרב אריאלי שליט"א: האמת אגיד ולא אכחד. גם אני בעניי תמהתי על כך, וחיפשתי בעצמי מה היא סוד ההצלחה הגדולה הזו, עד שהחלטתי כי סיבת הדבר היא היות ובימי בחרותי כאשר למדתי בישיבה קיבלתי דמי כיס להוצאותיי, ומדרך הבחורים בני-תורה לרכוש בהם ספרים ללימודם. אמנם אנוכי לא כן עשיתי, אלא השתמשתי עם מעות הכיס שלי להוצאת נסיעה במוניות כדי שלא אצטרך לנסוע באוטובוס הציבורי, וזאת כדי להינצל מראיות אסורות!
(הרב בעריש הכהן גוטשטיין, גיליון נחלי נצח)