הרב יהושע לייבזון
מדי שבוע אתם, הקוראים היקרים, מחזיקים בידכם את 'לקראת שבת' ועלונים אחרים, ומקווים שמקבלים תועלת מהקריאה. אחת מהעבודות הקשות בעריכת העלונים, היא למצוא כל הזמן חומר מעניין ומתאים לאותו שבוע. בפרשיות התורה הנקראות בשבועות אלה, אנו קוראים על המכות שהקב"ה היכה את מצרים. אז מצאתי את עצמי מחפש חומר בהגדות של פסח… בעודי מעלעל מצאתי משהו מעניין, מהגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א והרי הוא לפניכם:
דרך ההנהגה אשר בה בחר הקב"ה לנהוג במצרים, מתוארת בפסוקים כהתעללות, כמו שנאמר: (בפרשת בא) "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים" ורש"י מפרש: "התעללתי – שיחקתי…".
ועלינו להבין, במה התבטא השחוק והלעג שנעשה מן המצרים, ומה היתה המטרה בו?
שמעתי מספרים אודות משגיח אחד, שהרבה להעיר על תופעה מגונה שרווחה בין בני ישיבתו: ליקוק שלגונים בראש חוצות. הוא הסביר את גנות הענין, הזהיר מפני התוצאות המרות העלולות לבוא על בחור שייתפס בקלונו, אך אף על פי כן, לא שמעו לו.
באחד הימים כשצעד המשגיח ברחוב, הבחין בתלמיד פלוני המחזיק בידו שלגון, ומקרב אותו אל לשונו. באותו רגע שבו הבחין במשגיח המתקרב, הוא חיפש נואשות פתרון לשלגון הפתוח, ובאין מוצא אחר דחפו לתוך הכיס. הוא לא הצליח לראות שגם המשגיח קלט את התנועה…
המשגיח התקרב אט אט, ובאדיבות מופגנת החל להתעניין בשלום הבחור ובשלום משפחתו. הוא התעניין לפרטי פרטים, כאילו כל הזמן שבעולם עומד לרשותו. עד מהרה החל הנער לחוש בתוצאות הרטובות… רק אחרי זמן ניכר פטרו המשגיח לשלום. המשגיח לא היה צריך להזכיר לו את השלגון, לא את הליקוק ולא את ההסתרה, כדי שאותו מעשה ייחרט בנפש התלמיד, כך ששוב לא יחזור על ליקוק ברחובה של עיר.
זה 'התעללתי' חינוכי, שמטרתו ברורה, וכל כוונתו היא עבור טובת התלמיד.
שעת יציאתו של פרעה המיימה, חייבת היתה להיות הסוד הכמוס ביותר במדינת מצרים, שכן גילוי הענין היה גורם לערער על אלוהותו של פרעה. מהסתרת הענין אנו למדים, כי פרעה ידע יפה שאלוהים לא נזקק המיימה, והוא היה תלוי באי הידיעה של בני עמו. אין ספק כי פרעה סבל ייסורים לא פשוטים, ובכל אופן הכל היה שוה בעיניו, על מנת ליצור לעצמו תדמית של אלוהים. והנה, דווקא בשעה הסודית הזו, כשהוא יוצא המיימה, נשלח אליו משה רבנו ומתחיל לומר לו את דבר ה'…
עומד, אפוא, משה רבינו ועוצר את פרעה במרוצתו, ופרעה נותר, בלית ברירה, עומד על עמדו, מתגבר על ייסוריו – ובלבד שלא ייווצר, חלילה, סדק כלשהו בדמות האלוהים שלו…
האין בכך לעג נורא? האין בכך התעללות?
אלא, שההתעללות כוונתה לעניין חינוכי, ומטרתה היה להביא את פרעה לישרות כלשהי, ובכל זאת, נותר פרעה במריו ובמרדו ולא נכנע!
(מתוך הגדה של פסח 'דורש טוב')