בקרב חסידי ברסלב היתה מפורסמת תמיד האימרה מפי הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע שהיה מכנה את לילות החורף: "גילדענע נעכט" – לילות זהב, בהם אפשר לחטוף הרבה מאד בעבודתו יתברך. ("זכרונם לברכה" אלול עמ' קפח)
שח רבנו [כ"ק מרן אדמו"ר בעל "מקור ברוך" מסערט ויזניץ] זי"ע: שמעתי מחותני הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע שאמר בשם הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע בעל "עטרת צבי" – שלילות החורף יש להם קדושת חול המועד. כאשר האדם עוסק בתורה בלילות החורף הארוכים, זוכה להרגיש בהם קדושת חול המועד… (הרה"ח ר' מנשה מילר הי"ו, "נועם הברכה" ח"א עמ' קמב)
הרה"ק רבי יצחק מווארקי זי"ע היה אומר – שבימות החורף אינו צריך לדאוג לפרנסה בעבור בני ישראל, שכן הלילות ארוכים הם, ובני ישראל עוסקים אז בתורה, וחוט של חסד משוך עליהם ביום, כאמרם בחגיגה (יב:). (הרב נח גד ויינטראב זצ"ל, "בישישים חכמה" עמ' רטו)
אמר כ"ק מרן אדמו"ר מהר"ש מבאבוב זצוק"ל, שכ"ק זקנו מרן ה"דברי חיים" זי"ע היה מכנה את לילי חורף הארוכים בשם "די הייליגע ווינטער נעכט", על שהם מסוגלים מאוד להתמיד בהם בלימוד התורה.
כמו"כ רגיל היה כ"ק מרן אדמו"ר מבאבוב זצוק"ל להוסיף בתחילת שנה מעוברת, שבכהאי שתא זכינו לחודש נוסף שנוכל להיות בו מעבדי ד' העומדים בבית ד' בלילות וגרסין באורייתא תדירא. ("פרי הכרם" גליון כ').
(מתוך מאמרו של הרב יוסף מאיר האס הי"ו, 'המבשר')