סיפר לי ידידי היקר הרב אהרן זייגר שליט"א, ישלח לו הקב"ה רפואה שלימה, מעשה שהוא בעצמו חווה אותו.
לפני שנים רבות הוא למד בישיבת "נתיבות עולם", שם נערכה בכל ראש חודש סעודה חגיגית בהשתפות ההורים החילוניים, ובמהלך הסעודה נשאו דברים תלמידי הישיבה. באחת הפעמים הוא נתבקש לשאת דברים, בנוכחות הוריו ושאר האורחים.
בסיומו של הערב נעמד אביו על רגליו, וביקש את רשות הדיבור. הרשות ניתנה לו כמובן, והוא החל את דבריו כשהוא אחוז בהתרגשות יתירה.
מורי ורבותי, כך הוא פתח, תסלחו לי על שאני מעיז לעמוד לדבר בפניכם. דברי תורה אמנם לא תשמעו מפי, אך הרשו לי לשתף אתכם בחוויה עמוקה שאני חווה ברגעים אלה ממש. הכל היטו אוזניהם כאפרכסת, וציפו לשמוע במה המדובר.
ובכן, כך הוא אמר, התרגשותי נובעת מכך, שהערב הוסר הלוט מעל פני תעלומה אשר מלווה אותי במשך כחמישים שנה!
ואז סיפר: בצעירותי השתייכתי לקבוצת צעירים יהודים מהפכניים ברוסיה, אשר ביקשה לשים קץ לסבל היהודים באותה מדינה. לצורך זה הקמנו תנועה שתפעל להסרת כל סממני היהדות, והיינו בטוחים שעי"ז שנהי' ככל הגויים ניוושע ממצוקתנו.
חלפו שנים ואני נקלעתי למחנה עבודה, והמפקד של אותו מחנה קשר אתי קשרים מיוחדים. אני סיפרתי לו על התנועה שהקמנו, והוא לא הגיב. ביום האחרון לשהותו במחנה הוא גילה לי שהוא יהודי, וסיפר לי סיפור מוזר, אשר רק הערב זכיתי להבין את המסר שהוא ביקש להעביר לי ע"י אותו וכך סיפר האיש:
השורשים של עצי התפוח באו ביום בהיר אחד, ובפיהם טענות קשות. מדוע מקפחים אותנו?! הם שאלו. מדוע אנו תחובים בתוך הטחב והאפילה השוררים בתוך האדמה? בעוד שהפירות שהעץ מניב נהנים כל העת מאור ושמש, ומאויר צח. אנו דורשים במפגיע, כך הם אמרו, לעשות מהפך, התפוחים לאדמה ואנו לאוויר הצח!! אם דרישתנו לא תתקבל נפתח מיד בשביתה כללית.
לא נותרה כל ברירה, הדרישה מולאה הפכו את העצים כנדרש, השורשים לאוויר ולחמה והפירות לאדמה. לא עבר זמן רב השורשים יובשו ע"י האויר הצח והתפוררו ע"י השמש, וכמובן העצים מתו ולא נשאר להם שריד ופליט.
אולם ראה זה פלא כחלוף זמן נוסף התפוחים הטמונים באדמה הנביטו והצמיחו עצים חדשים. ופלא על פלא – העצים החדשים גדלו ישר ולא הפוך כדרישת המהפכנים. האיש סיים את סיפורו, אך לא טרח להסביר לי את כוונתו.
כאמור, חמישים שנה אני מנסה להבין את פישרו של הסיפור, ו… הערב הבנתי. אנו המהפכנים ביקשנו לתקן את העולם, הפכנו סדרי בראשית, ותועלת לא צמחה מזה! הערב, סיים האיש בהתרגשות גדולה, ראיתי את הצמח העולה מהתפוח הרקוב. אהר'לה שלי צמח ישר.
(משנתה של תורה)