פעם ראה הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע אברך היושב בתענית באלו הימים, אמר לו הרמ"מ, מדוע הנך עוסק ב'תיקון הקטן' שהוא התענית והצום, הרי 'בר הכי' אתה, ואפשר לך לערוך את 'התיקון היותר גדול' והוא לימוד גמרא ותוס'.
הגה"ק ה'סטייפלער' זי"ע כתב (קריינא דאיגרתא, ח"א מכתב יז) לאחד שהיה מסגף עצמו: "נבהלתי… שאתה צם תעניתים … ושעה אחת של לימוד חביב אצל הקב"ה יותר מאלף תעניות".
וכתב עוד שם: "מי שרוצה לסגף עצמו לשם כפרת עוונות, ילמד ב'חזרה' על דבר שכבר הוא יודע היטב – דללימוד זה אין לו חשק, והוי לימוד זה לשם שמים ממש והוה גם כן סיגוף".
כתב הגאון בעל ה'שדי חמד' זי"ע (בספרו כרך ה כלל נד): בשנת תרנ"ט בהיותי בעיה"ק ירושלים הזמינו אותי לפדיון הבן ולא הלכתי, ואמרו לי כי יש בספרים דסעודת פדיון הבן עולה במקום פ"ד תעניות, ואני לא הייתי יודע דבר זה … ונראה שאין מקור לדבר זה, רק שיחה נאה בפי הבריות".
(ובאמת כבר מצינו כן בליקוטי אמרי פנחס, שער הקדושה, וז"ל: תלמידי מרן הקדוש מזידיטשוב זצוק"ל שמעו מפיו הקדוש שאמר בשם הרב הקדוש מוהר"ר פנחס מקאריץ ז"ל, שסעודת פדיון הבן עולה במקום פ"ד תעניות, וכן הוא באילנא דחיי בשם הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זי"ע).
כאשר יצאו לאור כרכי ה'שדי חמד', וכמה מאנשי ירושלים מצאו כי כתוב בקולמוסו של אותו גאון שהיה בקי נודע שכל רז לא אניס ליה – "אין מקור לדבר זה", תמהו לעצמם, היתכן שקלא דלא פסיק בירושלים מדור לדור ללא עוררין, ואפילו הצנועין היו נדחקים מעט לזכות אפילו כ'פול' מהחלה של הכהן, והנה נאמר כי אין לכך שום מקור, וזו רק שיחה נאה מפי הבריות?
ומביא בספר 'חכמת חיים', כי באותו זמן נערכה אצל אחד הצורבים סעודת פדיון הבן שבה השתתף גם הגה"צ רבי יוסף חיים זאננפעלד זי"ע. בעת הסעודה עוררו דבריו של בעל השדי-חמד ויכוח בין המשתתפים, עד שקם אחד הנוכחים והציע: הנה אתנו רבי חיים זאננפעלד הידוע בבקיאותו המופלגת בכל חדרי התורה ובספרי הראשונים והאחרונים, נשאל את פיהו.
ענה רבי חיים מתוך קורת רוח ואמר, אכן אין שום מקור בספרים למאמר זה שהסעודה בפדיון הבן נחשבת לפ"ד תעניות, אבל יש לכך רמז בתורה… בפסוק (שמות יג יג): 'וכל בכור א'ד'ם' ב'ב'נ'י'ך' ת'פ'ד'ה' – נוטריקון: 'א'ם ד'בר מ'ה ב'פדיון ב'ן נ'הנית – י'חשב כ'אילו ת'ענית פ'ד' ה'תענית…
והוסיף עוד נופף משלו: יש עוד מעשה הנחשב לעושהו כאילו התענה פ"ד תעניות, ונחשב לו כ'תיקון' גדול. והוא 'דף' גמרא. ומי שלומד דף גמרא נחשב לו כאילו התענה פ"ד תעניות, כי 'דף' בגימטריה פ"ד. אלא שעל פעולה זו יש פחות קופצים…
(באר הפרשה)