אליעזר (לייזר) רוט
את הסיפור הבא שמענו מפיו של מגיד המישרים המפורסם רבי יעקב שיש שליט"א, והחלטנו לשתף אותו עם ציבור קוראי 'הפותח', כדי לחזק הלבבות לזיכוי הרבים.
"לפני ימים אחדים קיבלתי טלפון מאוד מעניין, מהבחור החשוב שרגא וייס, תלמיד ישיבת 'שכר שכיר' בנתיבות. אחיו הצעיר ממנו, הבה"ח פנחס וייס ז"ל, נהרג לא מכבר בתאונה קשה שאירעה בכניסה ליישוב עוצם, בעת ששב ממבחן על 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו', כשבידו משנה ברורה, וכשמוחו תפוס בשרעפי קודש של לימוד התורה הקדושה.
"כמובן שפטירתו של אח צעיר מותירה רושם כבד, המשפחה מתמודדת עם כאב איום ונורא, הפרח של המשפחה נקטף באבו, אבל החיים נמשכים וכולם נאלצים לחזור לשגרה, וכך עשה גם אחיו הגדול, הבחור שרגי יבלחט"א, שבדרך אגב, נקרא על שם סבו הגאון הגדול רבי שרגא גרוסברד זצ"ל, שאכן זכה שנכדיו הולכים בדרכיו וב"ה עושים חיל בלימודם.
"מספר הבחור שרגא וייס, שבמוצאי שבת פרשת ויגש, כחודשיים אחרי פטירת אחיו, בעומדו בתחנה בדרכו לישיבת 'שכר שכיר בנתיבות, והנה עוצר לו נהג שאינו נראה שומר תורה ומצוות, ומציע לו טרמפ: 'לאיפה אתה צריך?', הוא שואל, והבחור השיב שהוא נוסע לנתיבות.
"'אני מגיע עד צומת בית הגדי', אמר לו הנהג, 'תצטרך ללכת קילומטר וחצי ותגיע לכניסה לנתיבות. מעוניין???' שרגי לא חשב פעמיים, נכנס למכונית במטרה לנסוע עד צומת בית הגדי, משם והלאה יעזור ה' הלאה.
"בדרך שאל אותו הנהג איפה הוא גר בנתיבות, באיזו שכונה, והבחור השיב שהוא אינו גר בנתיבות אלא לומד בישיבה, וכעת הוא בדרכו לישיבה.
"'אתה נוסע לישיבה?' שאל הנהג החילוני, 'אם כך אקח אותך לא רק עד הכניסה לנתיבות אלא עד פתח הישיבה, יש לי כבוד ללומדי התורה!!!'
"שרגי וייס הודה לו מקרב לב, בירך את הנהג באיחולים חמים והוסיף ואמר לו: 'זה יגן עליך מכל נזק, כי שלוחי מצווה אינם ניזוקין'.
"הנהג שמע את הדברים ואמר על אתר: 'אתה יודע, לא תמיד זה עובד. לפעמים שלוחי מצווה כן ניזוקין. לא מזמן היה כאן בחור צעיר, פנחס וייס, הוא למד בישיבה בעוצם והוא נהרג בדרך לישיבה… מה תגיד על זה???'
"שרגי וייס נשך את שפתיו, ולא גילה לנהג שהוא אחיו של אותו בחור שנהרג.
"במקום זאת, הוא השיב לנהג ב'ווארט' נפלא של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שמקשה בספרו 'טעמא דקרא', איך אירע ששרה אמנו נפטרה בגלל מעשה העקידה, הרי שלוחי מצווה אינם ניזוקין, וכאן הלכו אברהם ויצחק לקיים מצווה וניזוקו.
"עוד מקשה מרן הגר"ח שליט"א, שהגמרא בשבת קיח אומרת: 'אמר רבי יוסי יהא חלקי עם מתי בדרך מצוה', והרי שלוחי מצווה לא ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתם.
"אלא, אומר מרן הגר"ח, מפני זה כתבה התורה 'שני חיי שרה', לומר לנו ששנות חייה של שרה אמנו היו 127 שנים, זה מה שהוקצב לה מלכתחילה לחיות. היא לא נפטרה בגלל מעשה העקדה, ההיפך הוא הנכון, היא זכתה ברגע האחרון לחייה להשתתף בקיום מצוות העקדה, כשהראו לה את יצחק שכמעט ולא נשחט, והיא הסכימה לקיים רצון ה' כמו אברהם ויצחק, וכך סיימה את חייה במצווה חשובה ועצומה כל כך.
"'אותו הדבר כאן' – הסביר שרגי וייס לנהג שהסיע אותו – 'הבחור הזה, פנחס וייס ז"ל, הוא היה צדיק, ימיו עלי אדמות הגיעו לסיומם, הקב"ה זיכה אותו להיפרד מהעולם בעודו מקיים מצווה. זכות גדולה היא לו'.
"לאחר מכן ביקש שרגי לדעת כיצד יודע הנהג את שם הבחור שנהרג וזוכר כל כך טוב את פרטי המעשה.
"השיב לו הנהג שהוא מתנדב בזק"א, והוא הגיע לזירת התאונה כדי לטפל בממצאים הקשים ל"ע. 'כבר ראיתי תאונות רבות בעבודה הזאת', אמר לו הנהג, 'אבל הבחור הזה, פנחס, הוא היה משהו מיוחד. הפנים שלו האירו באור מיוחד, היה לו מעין חצי חיוך על הפנים. עכשיו כשהסברת לי את כל ההסבר הזה, אני מבין למה הוא חייך. הוא נפטר בצורה כל כך מיוחדת, הוא הגיע לסוף הדרך בצורה הכי טובה שאפשר'…
"עוד סיפר הנהג, שבשונה מפעמים אחרות, באותה פעם הוא התקשה מאוד להיפרד מהנער שנהרג, הוא ליווה אותו לבית ההלוויות ולאחר מכן השתתף בהלווייתו עד לסתימת הגולל, הוא הרגיש קשר מאוד חזק לטרגדיה הספציפית הזאת, ובעקבותיה החליט להתחזק במצוות תפילין, ומאז ועד היום הוא מקפיד להניח כל יום תפילין למרות שאינו מגדיר את עצמו כאדם דתי….
"כשעצרה המכונית בפתח ישיבת 'שכר שכיר', אמר שרגי וייס לנהג: 'עכשיו תסתכל עלי, תגיד לי אם אתה מזהה אותי'… ברגע הראשון לא הצליח הנהג לזהות את הקשר בינו ובין הבחור שנהרג להבחל"ח, אבל רגע לאחר מכן נפל האסימון, ודמעות של התרגשות זלגו במורד לחייהם של השניים.
"'אתה רואה מה זה השגחה פרטית?', אמר שרגי לנהג, 'הקב"ה סובב שתיקח אותי טרמפ, במיוחד כדי שאשמע ממך את הדברים הללו, ולאחר מכן אספר אותם להורי, הוריו של הנער ההרוג'.
"ואכן כשסיפר זאת להוריו, הם התרגשו עד מאוד, ושאבו חיזוק רב מהידיעה שבנם הצדיק, גם לאחר פטירתו, השיב לבו של יהודי לאביו שבשמים…".