"ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך" (א' י"ג)
"בפרך", דרשו רבותינו (סוטה יא ע"ב), בפה רך. פרש רש"י: "משכום בדברים ובשכר, עד שהרגילום לעבודה". ויש להבין מדוע סובב ה' כך, שתחילת שעבודם יהיה בפיתוי ומרצונם?
אך דבר גדול השמיעונו, ונספר סיפור. מקומם ומרגיז:
פעם פגש בי יהודי: "אולי ידוע לכם על איזה גמ"ח?"
גם זו גמילות חסד, ליידע על קופת גמילות חסד. אמרתי: "שמעתי שפלוני מנהל קופת גמ"ח". הודה, והלך.
ויהי כמשלוש חודשים, ובעל הגמ"ח פוגש בי: "רבי יעקב, לא נעים לי, אבל אתם שלחתם אלי את פלוני שאלווה לו, ורק מפני כבודכם הלוויתי לו" –
הרי לך: "אני שלחתי?!" וההמשך צפוי: "שטרותיו חוזרים בלי כסוי"…
והוא מספר: "הבוקר איתרתי אותו, אחרי ריצות וטרחות. אמרתי לו: 'ראה, קורה שחוזר שטר, אבל האחד אחרי השני? האינך חושב לפרוע את ההלוואה?!'…
"ומה, חושב אתה, ענה? לא תאמין! משך בכתפיו ואמר: 'מי ביקש ממך להלוות לי!'… השמעת?! חשבתי שאני מתעלף!! – מי ביקש ממך להלוות לי! לא נשמע כדבר הזה!"
לא נשמע? דווקא כן, ומימות עולם!
כשאדם הראשון חטא, אמר שהאישה אשמה. נשאלה האישה, ואמרה שהנחש אשם. הנחש לא נשאל מה בפיו, כי "אין טוענים למסית". שאלה הגמרא: ומה היה לו לומר? והשיבו, שהיה טוען: "דברי הרב ודברי התלמיד, דברי מי שומעין" (סנהדרין כט ע"א) –
השומעים אתם! הוא פיתה והסית, ולבסוף מיתמם: מי אמר להם לשמוע לי…
וכידוע, כתב הרמב"ם (באגרתו לבנו) שפרעה הוא משל ליצר הרע. אין, אפוא, פלא בכך שראשית שיעבודו בפה רך, בפיתוי מרצון –
ומי אמר להכניס עצמם לעולו?!
הנה, שבט לוי לא נתפתו, והיו חופשיים מעבודתו!
ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו
הרב מפוניבז זצ"ל שאלני שאלה: בגמרא (חולין קכז ע"א) אמרו, שכל מה שיש ביבשה יש בים, חוץ מן החולדה. ואמרו (בעבודה זרה לט ע"א), שכל שביבשה טמא בים טהור, ולהיפך. ולפי זה, היה כלב הים צריך להיות בעל חיים מותר באכילה!
שאלה.
"אבל יש לי תירוץ", אמר הרב מפוניבז': "המשנה (כלים פי"ז מי"ג) אומרת, שאם יוצרים כלי מעור של בעל חיים ימי, אינו מקבל טומאה: 'כל שבים, טהור. חוץ מכלב המים, מפני שבורח ליבשה' – כשבאין לצודו, לכן נחשב כבעל חיים יבשתי. ולכן, אסור באכילה!".
כפתור ופרח! תשובה נפלאה.
"ולמדנו מכאן", אמר, "שאם יש לך יהודי המשייט בביצת החילוניות כל חייו, אבל בעת צרה בורח לבוראו, בא לבקש ברכה ומעתיר שוועה- מגלה הוא, שיצור מאין הוא. שייך לעולמה של תפילה ולקשר עם בוראו!".
וכך היה במצרים- עם שקוע במ"ט שערי טומאה, ביטלו ברית מילה, עבדו עבודה זרה, מלאכים לא ראו במה נבדלים הם מהמצרים?
אבל במצוקתם זעקו לבוראם- ועמו הם, שמע בוראם!
וזהו שנאמר: "ה' עוזי ומעוזי". ומתי ייודע הדבר, כאשר הוא "מנוסי ביום צרה!" (ירמיה אז, יט).
********
רב אחד הגיע אל ה'חפץ חיים' זצ"ל, הציג עצמו: רב הוא, בעיירה פלונית. התעניין ה'חפץ חיים': "מה מצב היהדות שם?"
נאנח הרב: "האידישקייט בשפל המדרגה. המסיתים מרימים ראש, וסוחפים להתפקרות גורפת, ומה ביכולתי לעשות?"
שאל ה'חפץ חיים': "יש שיעורי תורה?"
ענה: "אני אומר שיעור לקומץ ישישים. הנוער מדיר רגליו, ומה ביכולתי לעשות?"
המשיך ושאל: "ומה בשטח הכשרות?"
נד הרב: "הקצב פוסק בעצמו את השאלות. כמה שאני מזהיר ומתריע אין לי שומע. סומכים על הצהרתו, ומה ביכולתי לעשות?"
"וטהרת המשפחה?"
"המקווה סגורה על מסגר. הקהילה אינה משלמת לבלן את שכרו, ומה ביכולתי לעשות?"
"והתלמוד תורה?"
"התחסל מזמן. ההורים שולחים בניהם לבית הספר החילוני, ומה ביכולתי לעשות?"
פקעה סבלנותו של ה'חפץ חיים', והקפיד: "מה ביכולתכם לעשות? חלישן קענט איר דאך! להתעלף הרי אתם יכולים!"…
כשנאנחים וזועקים, השוועה נשמעת והישועה באה!
כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו
"ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שמות א, כב).
בפולין כיהנה ממשלה אנטישמית, בחסותה הוטל חרם מסחרי על היהודים שרוששם כליל, נגזרו גזרות קשות, אבל הממשלה נזהרה שלא לחוקק חוקים גזעניים בעליל. החוק היה שוויוני: כולם היו צריכים לשבות ביום ראשון, ולפתוח את החנויות בשבת.. כולם היו צריכים לשלם מיסי עתק, אבל בדקו רק את ספריהם של היהודים…
הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל, היה דובר היהדות בסיים הפולני. קם והשמיע באוזני הצירים הנכריים דבר תורה: "ויצו פרעה לכל עמו לאמר, כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", ודרשו בגמרא (סוטה יב עא): אף על עמו גזר.
לא מובן: מילא ישראל היו עבדים מדוכאים, התעלל בהם כרצונו. אבל עמו, איך לא התקומם?! ועוד, שבתרגום מבואר שהורה לעמו לזרוק את ילדי ישראל לנהר, וחולק לכאורה על דברי הגמרא.
והתשובה, שפרעה הסביר לעמו: תראו, אין זה נאה להתנכל ליהודים רשמית. אנו נגזור גזרה כללית. אבל בפועל, רק את ילדי היהודים תזרקו לים…
ואיך שההיסטוריה חוזרת! המדינה מתנהלת לפי קריטריונים שוויוניים. חייבים בביקורת, ובהשגת אישורים, בעמידה בתקנים ובדיווח שוטף. משום מה, מיישמים הכל רק לגבי המוסדות התורניים…
(מתוך הגדה של פסח- 'והגדת')