מגילה יא
כיצד הסביר הגאון ר' יעקב אדלשטיין להגר"ש ואזנר מדוע תפילותיו מתקבלות
וישם המלך אחשורוש מס – שהכל נעשו רשין בימיו
בפרשת שמות (ו ה) ׳וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל, וביארו צדיקים אומרו ׳וגם׳ ־ כי כך היא הנהגתו של בורא עולם, כאשר ישמע איש את צעקת רעהו ויתמלא רחמים עליו לעטור לימינו, להסיר ממנו כל צער ומכאוב, ולכבד אותו, ישמע גם ה' לקול נאקתו ויפקדהו בדבר ישועה ורחמים.
פעם שאל הגאון בעל ־שבט הלוי׳ את הגאון רבי יעקב אידלשטיין כיצד זכיתם ל'כח' עליון כזה שכל ברכותיכם ותפילותיכם מתקבלים בשמים ופועלים פעולתם לטובה.״ תחילה ניסה רבי יעקב לבטל את עצמו ושאל מנין לכם שהם פועלים… אבל משלא נתקבלו תירוציו נענה ואמר, שמא כל זה ב'מידה כנגד מידה׳ כי קהל גדול בא אלי והנני שומע ומקשיב לכל יחיד ויחיד מהם בסבלנות עצומה, אין איש היוצא מביתי מבלי שנשמעו כל דבריו באוזן קשבת, על כן גם בשמים אומרים נשמע בסבלנות את כל דבריו עד תומם ונמלא את בקשותיו ותפילותיו.
דבר נפלא מצינו ב'בעל הטורים׳ בפרשת בראשית (מא לד), שהנה מצינו ב'מסורה׳ ב׳ פעמים בהם נזכר עניין מינוי פקידים על ידי המלך. א. בפרשת מקץ, שאמר יוסף לפרעה 'יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ'. ב. אצל אחשוורוש, שם נאמר (אסתר ב ג) ׳ויפקד המלך פקידים׳, ומבאר הבעל הטורים, כי אחשוורוש עשה זאת לצורך עצמו, להביא לו מי שתמלוך תחת ושתי, ובסופו של דבר נעשה עני ורש, וכמו שפירשו חז"ל (מגילה יא.) מה שנאמר בו (אסתר י א) ׳וישם המלך אחשורוש מס על הארץ ואיי הים – שנעשה רש׳ והיה צריך לגבות מיסים מבני עמו. אמנם, להבדיל אלף אלפי הבדלות. יוסף הפקיד פקידים לקבץ כל אוכל מצרים למען יוכל לכלכלם בכל שנות הרעב. וכל מטרתו היתה לטובת אחרים, 'על כן העשיר וליקט את כל הכסף׳. נמצינו למדים, כי הדואג רק לעצמו לא יתקיימו נכסיו וסופו שנעשה רש, אמנם הדואג לאחרים ושוקד על טובתם, הוא יזכה לרוב ברכה ולעשירות גדולה.
(באר הפרשה)