לאחרונה חזרנו מטיול שנתי בנחל שניר. מרוב שהייתי עסוק בתלמידים שלי לא שמתי לב שאין לי בכלל מים בתיק. הלכנו הרבה, אבל התאפקתי ולא ביקשתי מאף תלמיד שלי לשתות.
אחרי ארבעה קילומטר הייתי גמור מעייפות וגם צמא מאוד. חשבתי לעצמי שאין סיכוי שמישהו מהתלמידים שלי ישים לב שלמחנך שלהם בכלל אין מים לשתות. ובעצם מה אני מכלל מצפה מהם, ילדים בכיתה ה', ברור שהם לא ישימו לב, הם קטנים ומרוכזים בעצמם.
בעוד אני מסיים להרהר את המחשבה הזאת אני מרגיש נגיעה עדינה במרפק. תלמיד שלי, אחד הקטנים והשקטים של הכיתה, מסתכל אליי כאשר הוא מחזיק את בקבוק המים שלו ואומר לי – "המורה, אתה לא שותה? יש לך בכלל מים? אתה רוצה לשתות?"
התרגשתי לגמרי. התלמיד הזה ראה אותי, דאג לי, היה לו אכפת ממני. לכו תשאלו כל מחנך, זה לא כל כך מובן מאליו. בטח בגילאים האלו.
מאז כל הזמן אני חושב על ההורים של התלמיד הזה, על המתכון הסודי שהם שמים לילד במרק ושגרם לו להיות גדול כל כך ולא מרוכז בעצמו, כמו שילדים רגילים להיות.
כעבור שבועיים הגיע יום אחד שבו אמרתי לעצמי, שעכשיו החידה הזאת צריכה להיפטר. יש לכיתה שלי אספת הורים ואני אמור לפגוש את ההורים שלו בעצמי. אשאל אותם ישירות איך יצא להם ילד כזה.
בשעה שמונה בערב, אחד לפני האחרון, האבא של התלמיד הזה היה אמור להיכנס. הכנתי כבר את גיליון הציונים בשביל להגיד לאבא את הציונים של הילד. הוא נכנס פנימה, הסתכל עלי ואמר: "אני מקווה שזו לא חוצפה מצידי, אבל אתה נראה לי מותש לגמרי, רוצה שאכין לך קפה?"
הרגשתי שכבר קיבלתי תשובה לשאלה שלי. מבין כל ההורים הוא היה היחיד ששאל אותי. מבין כל התלמידים הבן שלו היה היחיד שהציע לי.
היֵה החינוך שאתה רוצה לתת לילדיך.
י', אזולאי.
גם לי אין מילים לתאר את מה שאתם עושים לי כל בוקר
כמעט לפני הנעגעל וואסער אני פותח את האימייל לשתות את סם חיי. איזה סיפורים של כל הצדיקים חסידים ליטאים ממש לא יאומן
כל יום ויום. התחדשות חדשה איך לעבוד על המידות איך לחנך את הילדים. …….,……. יכלה הדף והדיו ולא יגמר השבחים.
חילכם לאורייתא. הלואי שזה היה מודפס כל הקירות בכל השטיבלך. האנשים היו נראים אחרת על בטוח. אחד משפטי העם. ועוד פעם יישר כח. ויהי חלקי עימכם.
לא מצאתי מילים יותר מתאימות מאלו-אז העתקתי אותם מילה במילה.
בס''ד
אין לי מילים לתאר את מה שאתם עושים לי כל בוקר
כמעט לפני הנעגעל וואסער אני פותח את האימייל לשתות את סם חיי. איזה סיפורים של כל הצדיקים חסידים ליטאים ממש לא יאומן
כל יום ויום. התחדשות חדשה איך לעבוד על המידות איך לחנך את הילדים. …….,……. יכלה הדף והדיו ולא יגמר השבחים.
חילכם לאורייתא. הלואי שזה היה מודפס כל הקירות בכל השטיבלך. האנשים היו נראים אחרת על בטוח. אחד משפטי העם. ועוד פעם יישר. ויהי חלקי עימכם.