במוצ"ש פרשת מקץ, נר שביעי של חנוכה, אחרי הבדלה, כ"ק האדמו"ר מרימנוב שליט"א בבורקלין ירד לטבול לקראת נר חנוכה וכשעלה אמר כל מי שמתגורר בקירוב יבוא לבימה"ד וכן יתקיים הדלקת הנרות לציבור כמדי שנה, בפרט לכבוד האנשים שלא הולכים למסיבות משפחתיות במוצאי שבת חנוכה.
כמובן שהציבור ואורחי השבת חנוכה שמחו מאוד, אחרי שעה שהיה מיועד כ"ק הרבי שליט"א הופיע בכניסה לביהמ"ד חיוור וחלש משום שלא חש בטוב, אבל בפנים מאירים. הרבי הדליק הנרות וקולו בברכות נשמע נמוך וחלש המזמורים לא נאמרו בקול כרגיל, אלא המקהלה והתזמורת שרו וניגנו, הרבי לא אמר דא"ח אבל כן קם לרקוד בקצרה.
המלוה מלכה אכן התקיים כשכ"ק הרבי כמעט ואינו יכול לדבר בקול, הרבי מבקש מהראש הקהל הרב אהרן שווארץ שליט"א לספר סיפורים על בעלי הילולא בשבוע הבעל"ט בעיקר על הרה"ק הדברי יחזקאל משיניווא הסיפור שנמסר לו מכלי ראשון , הרב אהרן שליט"א מעביר לפניו להמספר הראשון שישב ע'י האדמו"ר מבוטושאן בורו פארק במתק שפתיו מספר סיפור על זקינו זי"ע :
בכפר הררי בגאליציא התגורר יהודי תמים חסיד גדול שהיה רגיל לנסוע לנסיעות רבות לרבו הרה"ק משינאווא זי"ע , כל פעם לפני הנסיעה לרבו נפרד מבנו יחידו נער שהיה מפציר לאביו לצרף אותו לנסיעה לרבי , ויהי' לפני הנסיעה האחרונה כשראה שבנו בוכה מאוד קם והבטיחו בעזרת השם לקראת הבר מצווה שלך אקחך להרבי הק' להניח תפילין , הנער שמח מאוד על נדבת ליבו והבטחת של אביו.
עברו כמה חודשים מאז אביו חזר לביתו נהפך מחול ליבו לאבל , אביו חלה לפתע במחלה שהדרדר מהר ואביו השיב את נשמתו לבוראו , הילד כמובן ניסה להתאושש מהמכה שנחת עליו עכשיו אבל יותר מכל היה איכפת לו שהנסיעה שהובטח לו לקראת הבר מצווה להרה"ק משיניווא זי"ע כבר לא יתגשם , עבר קצת זמן והנער התחיל להכין את עצמו לקראת הבר מצווה בקניית תפילין ופשטיל וכו' , אבל יותר מכל רוצא הנער להגיע לשיניווא לזכות ולראות את הרבי של אביו ששמעו הטוב יצא בכל רחבי פולין.
יום אחד הופיע אורח מזדמן בעירו והנער מבקש לדעת מהאורח מאין הוא ולאיפה פניו מיועד אחרי שיעזוב כאן את העיר , האורח מסביר בסבר פנים יפות לנער שהוא מתגורר סמוך לעיר שיניווע במרחק כמה קילומטר מהרבי המפורסם , הנער מחליט על המקום שיהיה מה שיהיה הוא רוצא לקחת רשות מאימו ולעשות מעשה שהבטחת אביו ע"ה יתגשם ושואל להאורח אים יש מקום בעגלה הרתום לסוסים גם עבורו , היהודי מביט בנער ושומע את סיפורו ומבקשו עונה לו בחיוב אבל עליו להזדרז כי אצא לו הדרך הוא רק עוצר בעירו וממלא סחורה וממשיך ליום השוק בעיר מרוחק , הנער לא איחר מלבוא ובתוך כמה שעות כבר היה מוכן ומזומן לדרך עם צידה לדרך וברכה מאימו.
הסוסים דוהרים שעות על גבי שעות על הרים וגבעות עד שמרחוק נראה עיר קטן , היהודי מסביר לנער אני מתגורר שם ואתה עליך להגיע לעיר השני שזה סמוך שם ומצביע על המקום , העגלון עוצר את העגלה הנער יורד ממנו ומתחיל ללכת לכיוון "שיניווע" עייף ומותש מטלטול הדרך מגיע הנער ביום שישי בבוקר למחוז חפצו העירה , פניו מיועדת לחצר הרבי הקדוש, בהגיעו לחצר נפעם ונרגש אץ רץ למקווה החליף את עצמו בבגדי שבת קודש וחוזר לבית המדרש של הרבי.
בבית מדרשו של הרבי מתמלאים באורחים ותושבים זה בכה וזה בכה אחד מעביר את הפרשה שמוא"ת אחת לומד מדרש ואחד גמרא , הבית המדרש כבר מוכן לכניסתו של הרבי הקדוש , הדר פנים נכנס הרבי להודו ואח"כ קבלת שבת , הרבי מברך לציבור שבתא טובא וחוזר לחדרו הציבור מתפזר כל אחד לביתו ולאכסניותו , הנער שלנו מצא את עצמו לבד בבית המדרש הגדול הריק אף אחד לא שם לב אליו ולא הזמינו לבית או לסעודת השבת , וכי מי ישים לב לנער קטן בר מצווה , בצר לו להשקיט את רעבונו החליט הנער שהיות שהרבי בעוד כמה שעות יערוך את הטיש ברוב עם ובטוח יהיה שם אוכל הרי שהוא יתפוס מקום כמה שיותר סמוך לרבי וככה הוא יהיה קרוב להצלחת של הרבי ויחטוף מהר שיריים וישביע את רעבונו , אכן כן התיישב הנער בשולחן ותפס מקום מבלי להכיר הנוהל במקום , בזמן המיועד התחיל הציבור לחזור לבית המדרש הגדול שעוד פעם התחיל להתמלא עד לאפס מקום כמובן הגיעו זקנים ונכבדים שהושבו קרובים לרבי עד שהנער מצא את מקומו כמעט בדלת של הבית מדרש מיואש ורעב.
בשעה המיועד הרבי הק' נכנס לבית המדרש נעמד ומזמר הכוס של הקידוש בידו הציבור מתנענע , לפתע הרבי מניח את כוס הקידוש על השולחן ושואל האם יש בין הנוכחים מישהו שאפשר להוציאו לידי חובה שעדיין לא שמע או עשה קידוש ? שקט משתרר הרי כולם כבר אוכלו את סעודתם , הרבי מביט אנא ואנא ושואל הפעם בקול גדול שנשמע עד הדלת "מי עוד לא יצא לידי חובה בקידוש" כאן נשמע קולו הדק של הנער "רבי אני" ! אני עוד לא שמעתי קידוש ! מהר מעלים את הנער צמוד מאוד לרבי ומתכבד להרים את הכוס שוב פעם לידי הרבי הק' בקול מתוק הרבי מתחיל ויכלו השמים וכו' הרבי התיישב על כסאו ומזג לנער כוס מלא יין ,הרבי הושיבו ע"י וככה נטל ידיו להמוציא וקיבל סעודת שבת מלא מאת ידיו הק' של הרבי , אחרי הטיש שואלו מי אתה ומאין אתה ואיפה הינך מתאכסן , הנער עונה יתום אנוכי מעיר פלוני ועדיין אין לי איפה להניח את ראשי , הרבי תופסו בידו נכנכס עימו לחדרו ומצביע על מיטתו כאן תישן עד שתחזור לביתך אחרי השבת בבתי תאכל וכאן תתארח .
וכאן מתחיל ראש הקהל רבי אהרן לספר את סיפורו איש מפי איש:
העיר בהונגריה צהלה ושמחה הרה"ק רבי יחזקאל משיניווא יבקר בעירנו וישבות את את השבת במחוזנו , כמובן כל האנשים נשים וטף התאספו לקבלת פנים ולקבל את פני האורח הצדיק שכבר התפרסם לרבן של ישראל , הגבאי של הרבי מכריז בשעה כך וכך יתקיים קבלת קהל בבית האכסניה מי שרוצא להתברך יכול לבוא בפתקא, בשעה המיועדת כבר השתרך תור ענק להיכנס ולהתברך מפי הרבי הקדוש והטהור , כדרכו בקודש הרבי מקבל את הקוויטל לידו מברך מייעץ כל אחד בתורו ומבוקשו , נעמד לו אברך שכבר כמה שנים אחרי נישואיו ועדיין לא נושע בזש"ק האברך מוסר את הקוויטל לידיו הק' של הרבי , הרבי מביט בקוויטל ונרדם האברך שלא ידע אל דרכו בקודש של הרבי זי"ע נשאר לעמוד והמתין משעבר עשר דקות וידיו נשמט מידי הרבי חשב הרבי זקן ותשוש ואין טעם להמתין עד שיתעורר כנראה שגם חסיד גדול לא היה , הסתובב לו האברך ופנה לצאת מחדרו של הרבי , אחריו נכנס החסיד המפואר הישיש רבי משה לוי ע"ה מנכבדי העיר שגם הוא הגיע עים קוויטעל ופדיון לברכה לבריאות ונחת מיו"ח הילדים הנכדים והנינים , כחסיד , נעמד לפני הרבי והמתין שהרבי יביט עליו ויושיט לו את ידו , רק הוא נעמד הרבי הק' תופס לו את ידיו ומברכו בבן זכר בקרוב ! רבי משה חושב לעצמו אמנם רייעתי השניה הרבה צעירה ממנו אבל למה אני בגיל 82 זקוק לבן זכר …..
כחסיד בכל אבריו הוא לא שואל שאלות ועונה אמן כן יהי רצון !!! כמובן לשנה הבא חבק בן זכר , מספר הרב אהרן הכרתי את בנו שנולד מהברכה ה"ה הרה"ח ר' נפתלי לוי ז"ל הבן זכר שנולד לאביו בגיל שמונים ושתים והתגורר אחרי המלחמה בוויליאמסבורג , סיפר לי בנו הנ"ל שהרה"ק הדברי יואל מסאטמאר זי"ע היה מגיע לביתם לפני המלחמה ורצא לשמוע סיפורי צדיקים מאביו , אמר אביו להרבי מסאטמאר הרי אני מאוד רוצא לספר לכם סיפורים אבל אתם יודעים שיש לי "א שיניוואער קינד" ילד שנולד לי וצריך לנדנד את מיטתו עד שירדם שלא יבכה ואין לי את היכולת עכשיו , ענה לו הרה"ק מסאטמאר זי"ע וכי מה הבעיה אני יעשה זאת אקשור את האבנט שלי למיטת הילד ואתנדנד את המיטה ואתם תספרו לי סיפורי צדיקים וככה עשו זיעועכי"א.
הסיפור השלישי סיפר הגה"צ רבי מאיר ישראל שליט"א בנו הגדול של כ"ק הרבי שליט"א ששמע מזקינו אבי אימו הרה"ח רבי אליהו אברמציק ז"ל מציריך :
אבי הגה"ח רבי נח אברמציק זצ"ל מעיר סאסנופצא היה חסיד גדול של בעל התפארת שלמה מראדמסק זי"ע וגם מחותנו , רבי נח הנ"ל היה תלמיד חכם גדול והתפארת שלמה מזכירו בספרו , גם עושר גדול בעל עסקים ואחוזות היה רבי נח הנ"ל תורה וגדולה במקום אחד ובשל כך זכה לקירבה אצל הרבה צדיקי וגאוני דורו , בהיותו סוחר גדול בעצים מיוחדים שבהם בנו רהיטי פאר נסע לעתים למרחקים לקנות עצים הנצרך , פעם בהיתו לא רחוק מהעיירה שיניווא נפל לידו מציאה וסחורה משובח במחיר עם הרבה ריווח , הלך וקנה הרבה עצים.
הנוהל היה אז שהיה קושרים את העצים בחבלים וככה שמים אותם על כזה מגלישון שבנהר המפורסם שנקרא " הויסלי " שחוצה גם היום חלק ניכר מפולין וגאליציה ועל המגלישה שמובל עם זרם של המים למקומו המיועד , אחרי המקח מיד מצא קונה טוב וסיכם עם הלוקח על תאריך הגעתו של הסחורה , הקונה עשה תנאי במקח שאים העצים אינם במחסני אחוזתו בתאריך המוסכם "אין מקח" , רבי נח זצ"ל קיבל על עצמו התאריך כי היה נראה לו שהנהר לא קפוא ולא צרך להיות כל בעיה , אחרי כמה ימי כריתת העצים התחלף לפתע המזג אוויר ושלג גדול וכפור ירד על כל האיזור עד שגם הנהר נקפאה מהקור וכמובן אם אין מים הכל קפוא אין מגלישון והנהר סגור , היות שרבי נח תיכנן כבר מקודם שבשת שירה בשלח רוצא הוא לשבות בשיניווא שם עכשיו פעמיו לעיירה שיניווא מקום מושבו של הרה"ק , עש"ק נכנס רבי נח ופתקא ופדיון נכבד בידו ומוסרו לידיו הק' של הרה"ק משיניווא זי"ע רבי נח הוסיף בעל פה שהגיע לאזור עקב מסחר של עצים משובחים ועכשיו קפאה הנהר ובדרך כלל כבר ישאר קפוא כמה חודשים ויכול ליהות לו הפסד מרובה ואשר על כן מבקש ברכה מהרבי על העיסקה שיצליח בכל דרך , הרבי לא התייחס למה ששמע ובירך מה שבירך רק על הכתוב בפתק בהוסיפו אתם הרי נשארים עד אחרי שבת כאן ופטורו לשלום,
נהוג היה הרה"ק משינאווא זי"ע שבשבת היה הרבי בעצמו קורא בתורה וגם הוא בעצמו מכבד את העליות וגם היה מסיים הקריאה במקום הנראה לו , ככה גם נהג עכשיו בשבת בשלח שירה בעת ששהו בחצרו הרבה אורחים , בהגיעו לפרשת המן סיבב את ראשו וכיבד את זקני רבי נח הנ"ל , הרבי קרא התחיל את הפסוקים של פרשת המן וסיים בפסוק "וחם השמש ונמס" , למחרת ביום ראשון יצא השמש על פני המים וכל השלג והקרח נמס ויהי' לפלא , כשבא להיפרד מהרבי כבר מסר פדיון של הרווחים אמר לו הרה"ק זריז נשכר שלח את העצים מיד לפני שהקור יחזור אנו כבר בחודש שבט !
אח"כ אמר כ"ק האדמו"ר שליט"א דא"ח בקול נמוך: הגמרא במסכת שבת , על פתילות ושמנים שאין משתמשים בהם בשבת אבל משתמשים בהם לנרות חנוכה , אמר בשבת חייבים דווקא בפתיל ושמן מיוחד שנמשך טוב שמה יטה הנר בשבת יש הלכות וזה מחייב כל יהודי באשר היא שם לשמור את השבת כהלכתו , אבל בחנוכה הנרות זכר לנס ואנו זקוקים לניסים רבים כל יחיד לנס מיוחד שלו , ויש לכל איש וביתו למשוך כל אחד בפתיל ושמן מיוחד שניתן לו להתמודד בחייו ולא כל ההאנשים שווים אבל מהשמים נותנים לכם שמן ופתיל למשוך לעצמו וב"ב וצאצאים נסיו שזקוק להם, בזאת חנוכה בדא"ח דיבר בתוך הדברים על נוסח הברכה להדליק נר חנוכה ולא נרות חנוכה , דיבר על אחדות של בנ"י שרק בזאת נוכל לזכות לראות שוב את המנורה דולק בבית המקדש ונר המערבי שיעיד על השראת השכינה בתוכנו