הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ (מח ב)
יהודי אחד בא אל רבה של ירושלים הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל ושאלה בפיו: בניו נסעו לאמעריקא ופרקו שם עול מצוות רח"ל, הם מחללים שבתות ואוכלים נבילות וטריפות, והנה הם שולחים לו כסף לתמוך בו, האם כספם מותר? השיב לו רבי שמואל: לפי דבריך – רק מצוה אחת בלבד נשארה בידם, מצות "כיבוד אב", האם גם אותה ברצונך ליטול מהם?!…
*
מסופר, שבתקופה מסויימת אירעו כמה אסונות ר"ל בכולל חזו"א בבני ברק ושאלו את ה"סטייפלר" זצ"ל אולי צריכים לעשות אסיפת חיזוק בכולל.
אמר להם ה"סטייפלר" בחריפות שהם עצמם אשמים, כי הוריהם היו ניצולי שואה ואנשים פשוטים ונרגנים, והבנים צמחו לתלמידי חכמים, וצחקו וביזו את הוריהם, ויש בתורה "ארור" על זה רח"ל – "ארור מקלה אביו ואמו" (דברים כ"ז, ט"ז). פחד פחדים!!! ומדה טובה מרובה המתנהג בכבוד זוכה לכל הברכות האמורות בתורה ואריכות ימים ושנים טובות.
*
הרה"ח הנודע ר' יעקב הלפרן ז"ל מבני ברק נתייתם מהוריו בעודו ילד קטן, ולא זכה לקיים מצות כיבוד אב ואם כראוי, והשתוקק מאד לזכות במצווה יקרה זו.
פעם פגש איזה רב מתל אביב, והרב התאונן בפניו שהוריו עלו לאחרונה מפולין בחוסר כל, ואין להם כסף כדי מחייתם, והוא עצמו אין בידו לפרנסם, והוא מצטער מאד על כך. שאלו ר' יעקב: "כמה עולה שכר מחייתם לחודש?" נקב הלה בסכום מסויים.
אמר לו ר' יעקב שהוא מוכן לכלכלם מידי חודש בחדשו, בתנאי שיתן לו במתנה את השכר של מצות "כיבוד אב ואם", כדי שזה ייזקף לזכותו. כששמע אותו רב את בקשתו ותנאו, אמר לו שזו שאלה קשה, והוא צריך להתיישב בדבר, ויודיעו כשיהא לו תשובה ברורה על כך.
הרב נכנס אצל מרן הגה"ק בעל "חזון איש" זי"ע, ושטח בפניו את כל העניין, ושאל אותו האם מותר לו לוותר על שכר המצווה של "כיבוד אב ואם" ולתתו במתנה לר' יעקב כדי שהוריו יוכלו להתכלכל.
כששמע ה"חזון איש" את שאלתו, שאל אותו ברוב השתוממות: "מה?? אתה דואג על השכר של המצווה?? בשביל ההורים צריכים לעשות הכל ואפילו להיכנס לגיהינום!!"… וה"חזון איש" נשתהה קימעא, והמשיך ואמר לו בבת שחוק: "אל תדאג! להקב"ה יש מספיק שכר לשניכם"…
*
שמעתי ממקור מוסמך על כ"ק מרן האדמו"ר מבאיאן שליט"א, שכידוע היה מסור להוריו באופן נפלא ביותר, והידר מאוד מאוד עד לאין שיעור במצות כיבוד אב – ששנה אחת בערב יום הקדוש קודם "כל נדרי", שהרבי נוהג לטבול אז במקווה טהרה לכבוד היום הגדול והקדוש (מלבד שאר הטבילות במשך היום), הגיע מקורבו הנאמן ללוותו למקווה, אך הרבי אמר לו שכעת הוא עסוק עם אביו – "איך בין פארנומען מיט מצות כיבוד אב", והוסיף ואמר: "איך טוֹבְל זיך אין כיבוד אב" – אני טובל ב"כיבוד אב"…
*
סיפר לי הרה"ח ר' נפתלי מערינג הי"ו, שבחוה"מ אחד, כשעברו החסידים אצל כ"ק אדמו"ר מוויזשניץ-וויליאמסבורג שליט"א לברכת "א גוט'ן מועד", עברו שם אב ובנו הקטן, ושמע הרבי את האב אומר לבנו שינשק את ידו של הרבי. מיד הושיט הרבי את ידו ואמר לילד: "כיבוד אב"…
(הגה"צ אב"ד סאנטוב שליט"א, נעם שיח)