כיצד ינהג האורח בעניין הדלקת נר חנוכה ?

כ"ו בטבת תשפ"ב- סימן תרע"ז- אמצע סעיף א' "ואם יש לו פתח"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם בחורי ישיבה חייבים בנר חנוכה?ומה הדין באופן ששני בעלי בתים גרים בחדר אחד?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חנוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרע"ז סעיף א']

אורח בהדלקת נרות חנוכה

מבואר במשנה ברורה, שאדם שיש לו אשה שמדליקה עליו נר חנוכה בביתו, אף על פי שהוא רחוק מביתו, בכל זאת, יוצא בזה ידי חובה, אבל אדם שלא מדליקים עליו בביתו, אם הוא מתארח בבית של מישהו אחר, הדין הוא, שהוא צריך להשתתף עם אותו בעל הבית בשמן, דהיינו, שהאורח ייתן לבעל הבית פרוטה, ועל ידי זה בעל הבית מקנה לו חלק בשמן, ומבואר במשנה ברורה, שאם בעל הבית רוצה, הוא יכול להקנות לו חלק בשמן גם אם האורח לא נותן לו כלום, העיקר שבסופו של דבר יהיה קנוי לאורח חלק בשמן, ומבואר בביאור הלכה, שצריך שהשיתוף הזה בשמן, יהיה לכל הלילות כולם, שלא יהיה מצב שהשמן שהוא קנה יהיה רק ללילה אחד, והלילה השני יהיה כולו של בעל הבית, אלא צריך שהשמן יהיה משותף בכל לילה ולילה לבעל הבית ולאורח, ויש אומרים, שמכיוון שיש כאן שני שותפים בשמן, צריך בעל הבית להוסיף חוץ מהחצי שעה של עצמו, עוד שמן לצורך האורח, וכל הדין הזה של אכסנאי הוא לא כל כך לכתחילה, ולכן אם יש לו נר, ידליק בעצמו, וטעם הדבר מבאר השער הציון, שמכיוון שהיום המנהג הוא להיות מהמהדרין שכל אחד מדליק נר לעצמו, ממילא אם הוא רק ישתתף עם בעל הבית ולא ידליק נר לעצמו, עלולים לחשוד אותו שהוא לא הדליק נר חנוכה.

אם אינו יודע בוודאות שאשתו מדליקה עליו, צריך להדליק ולברך, כיוון שיתכן שאינו מתכוון לצאת בהדלקתה, והרי כדי שיצא בהדלקתה, צריך לכוון ולרצות לצאת ידי חובה בהדלקת אשתו, וכאשר אינו יודע אם הדליקו עליו בביתו, אינו יוצא ידי חובה בהדלקת אשתו, וממילא כשהוא חוזר לביתו, צריך להדליק.

בחורי ישיבה בהדלקת נרות חנוכה

אם אותו אורח מתארח בקביעות אצל בעל הבית, כגון, משרתים, או בחורים הלומדים בישיבה ואוכלים בקביעות בבית בעל הבית, אין להם את הדין של אכסנאי שצריכים להשתתף ולזכות בשמן של בעל הבית, אלא יש להם את הדין כמו של בני ביתו של בעל הבית, שהם יוצאים אוטומטי בהדלקת בעל הבית, כיוון שהם סמוכים על שולחנו.

שני בעלי בתים הגרים בחדר אחד

הביאור הלכה מביא בשם הפרי מגדים שמסתפק, בשני בעלי בתים שגרים בחדר אחד, וכל אחד סמוך ואוכל משל עצמו, האם גם בזה תיקנו חז"ל את העניין של שיתוף, או אולי כל מה שחז"ל תיקנו זאת, זה רק כאשר יש בעל הבית עם אורח, אבל לא בשני בעלי בתים.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן