המשפיע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א, עורר בשיעורו כי בימינו, היצר הרע מתגבר ביותר להכשיל את האדם להורות 'היתר' לפרוץ גדרי קדושה בטענת פרנסה… ואין צורך להאריך ולהרחיב בכל טענות ופיתויי היצר כאשר כל אחד יודע זאת בעצמו… ועל כולנה הוא קללת הדור האחרון, בהחזקת הכלים המשחיתים כל חלקה טובה רח"ל בתירוץ של צורך פרנסה.
ועל כגון דא ייאמר לאיש היהודי, התחזק בבטחון, ואל תפחד שאם אעמוד כחומה בצורה בכל הגדרים והסייגים שקבעו חכמי הדור שמא תינזק פרנסתי, ואל תאמר הנני מוכרח לילך למקום שאינו 'כשר' בתכלית, כדי להשיג דבר בזול ולחסוך מלקנותו בשער היוקר במקום מהודר… וכל מחשבה או טענה כיו"ב. אלא בטח בה', הזן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים ומכין מזון לכל בריותיו, והוא יכלכלך גם אם תתנהג בקדושה…
ואדרבה, שמירת הגדרים והסייגים היא מקור הברכה, ועל ידם ימצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים, להשפיע עליו פרנסה בהרחבה מלוא חופניים.
וכה סיפר: מעשה שמענו ממכירי בעל המעשה, איש יהודי הדר בעי"ת לעיקוואד שנתברך ב'ברכת שמים' מרובה, והוא מנהל אפיס (משרד) גדול העוסק בקנייני נדל"ן (Estate Real), שם עובדות כמה נשים מאנ"ש. ויהי היום, קיבל היהודי שיחת טלפון מאחת העובדות, כי ברצונה לברר, היות וקיבלה ממנו הודעת אימייל שבה הוא מורה לה להעביר סכום של 70,000 דולר לחשבון בנק מסוים, היא מבקשת אישור טלפוני לפני שהיא מבצעת את ההעברה.
תמה היהודי ונשתומם, כי מעולם לא שלח הודעה ובקשה כזאת… עד שנתברר שגנב 'נוכל' פרץ לאימייל שלו, והוא שלח את ההודעה בשמו להעביר את הסכום הנ"ל לחשבון בנק שלו… והנוכל כבר בדק אחרי 'בעל הבית' זה זמן רב, ובאותו זמן הוא למד לכתוב כסגנון כתיבתו ככל משפטו וחוקתו, וזאת אשר עשה היום בבקשתו את ה-70,000 דולר.
לאחר שנרגע בעל הבית מה'הלם' והבהלה, ולאידך מהשמחה שניצל מ'עוקץ' לא קטן, שאל את העובדת, על מה ולמה החליטה לברר אצלו אודות ההעברה, "והרי כפי מה שהיה נראה לעיניים, היה נראה שאני בעצמי כתבתי את האימייל ללא כל מקום לספקות!"…
השיבה העובדת: "מכיוון שקבעת חוק בל יעבור, שבאופיס זה אין העובדים פונים לעובדות המשרד בשמן הפרטי בשום פנים ואופן – לא בקרי ולא בכתיב, ואילו האימייל הזה נפתח בשמי הפרטי (ה'טעות' היחידה של הנוכל), לכן אמרתי שמשהו לא מריח טוב וכדאי להתקשר אליך ולבדוק"…
(באר הפרשה ויגש תשפ"ב)