סיפר הרה"ק ה'נתיבות שלום' זי"ע, כי בימי ילדותו לעת 'מלחמת העולם הראשונה', נכנסו ובאו חיילים מצבא הגרמני לבית אביו הרה"ח רבי משה אברהם ברזובסקי זצ"ל הי"ד שבברנוביץ, והורו לכל בני הבית לעמוד על יד הקיר כשפניהם אל הכותל ברצותם לירות למוות בכל אחד מהם.
רבי משה אברהם ביקש מבנו הג"ר נחום זאב זצ"ל שיביא לו כוס מים בכדי לברך 'שהכל נהיה בדברו'. לקח האב את הכוס בידו
ובירך בכוונה – והנה נשמע הקול מבחוץ אשר חיילי האויב הרוסי נכנסו לעיר, ויצאו החיילים הגרמניים מהבית כדי להילחם בחיל רוסיה, ונפשם ניתנה להם לשלל.
מיד נשאו כולם עיניהם לאביהם ואמרו לו, הן מופת ואות הראיתנו כעת!
ענה להם רבי משה אברהם: "לא מיניה ולא מקצתיה, אלא כך מקובלנו, שאמירת 'שהכל נהיה בדברו' מתוך אמונה תמימה בבורא ית', היא סגולה להמתקת הדינים!"
(באר הפרשה, ויגש תשפ"ב)