מדוע צריך להניח נר נוסף על נרות החנוכה? │ ובאיזה גובה יניח את החנוכיה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חנוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרע"א סעיפים ה' – ו']
מקום הדלקת נרות חנוכה
צריך להניח את נר החנוכה בפתח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ, משום פרסומי ניסא, ואם יש לו בית שפתוח ישר לרשות הרבים, מניח את זה על פתח הבית, ואם יש חצר לפני הבית, מניחו על פתח החצר, והביאור הלכה מביא, שזה לא כדברי רש"י שסובר, שאם יש לו חצר לפני הבית והחצר פתוחה לרשות הרבים, שיטת רש"י היא, שהוא מניח את נר החנוכה על פתח הבית שפתוח לחצר, אבל השולחן ערוך סובר לא כך, אלא מניח על פתח החצר הסמוך לרשות הרבים, ואדם שגר בעלייה שאין לו פתח שפתוח לרשות הרבים, וגם אין לו פתח פתוח לחצר, אלא עלייה פתוחה לבית שמתחתיו, יניח את נר החנוכה בחלון הסמוך לרשות הרבים, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שנחלקו רבותינו, האם החצרות שלנו הם כמו החצרות של זמן חז"ל וגם היום צריך להדליק את נר החנוכה בפתח החצר, או שהחצרות שלנו אינם כחצרות של זמן חז"ל, כי החצרות של זמן חז"ל היו משתמשים בהם לטחינה, לאפייה, לשטיחת פירות, ולשאר צרכים, וגם לפעמים היו אוכלים וישנים בהם כדרך החקלאים בזמנם, אבל בזמננו שהחצרות עשויות רק לאוויר בלבד, דעת החזו"א היא, שאינם נחשבות כמו החצרות של זמן חז"ל, ולכן ידליק בחלון הפונה לרשות הרבים, ומאידך, יש מרבותינו שסוברים, שגם חצרות בזמננו שלא משתמשים בהם תשמישי דירה, דינם כחצר של זמן חז"ל לעניין נר חנוכה, ולעניין חדר מדרגות אם אנחנו מצריכים שהחצר יהיה כמו זמן חז"ל, אז החצרות שלנו דינם כמבוי, ואי אפשר להדליק בהם נר חנוכה, אבל יש מרבותינו שסוברים, שגם בחדרי מדרגות שלנו, מדליקים בהם נרות חנוכה כי זה הפתח של זמננו, ואותם אלו שאומרים שהיום מדליקים בפתח חדרי מדרגות או בפתח החצרות, השיטה הזאת סוברת שזה חלוק ממי שגר בעלייה, כי מי שגר בעלייה, הוא יכול להדליק בחלון, משום שאין לו פתח בכלל לרשות הרבים, אלא מדובר שהוא פתוח רק לדייר שמתחתיו, אבל היום בזמננו שיש יציאה משותפת לרשות הרבים לכל דיירי הבניין, ידליקו בפתח החדר מדרגות.
הנחת נר אחר כדי להשתמש לאורו
צריך נר אחר להשתמש לאורו, ואומר הביאור הלכה, שגם אם אדם לא רוצה להשתמש לאור נרות החנוכה, בכל זאת הוא צריך להניח נר אחר של חול ליד נרות החנוכה, כדי שיהיה יכולת בידו להשתמש לאור אותו הנר של חול, ועל ידי זה יהיה ניכר, שהנרות הראשונים שהוא הדליק, הם לשם מצוה, ואם הוא לא ידליק נר נוסף, כיוון שהנר חנוכה עומד על השולחן, יאמרו שהדליק אותם לצרכו, ולפי זה, זה הכל כאשר מניח אותם על שולחנו, אבל אם מניח את נרות החנוכה סמוך לפתח, כיוון שהוא לא רוצה להשתמש לאור נרות החנוכה, לכאורה הדין הוא, שהוא לא צריך להניח לידו נר נוסף, ומביא הביאור הלכה בשם המאירי, שמנהג העולם וכן מנהג רבותינו, שבכל נר חנוכה המודלקת בתוך הבית, צריך לידו נר אחר של חול, ואפילו אם לא היה צריך להשתמש לאורו, וזה בכדי שלא יאמרו, שאת נרות החנוכה הוא הדליק לצרכו, ואם יש מדורה והוא יכול להשתמש לאורה, אז יש היכר שהנרות הם לשם נרות חנוכה, כי אם הדליק אותם לצורך אור, הרי יש לו מדורה, ובאמת אם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה, זה לא היכר, וצריך נר אחר להשתמש לאורו.
גובה הנחת נרות חנוכה
צריך להניח את נר החנוכה בגובה של למעלה משלשה טפחים, ולא למטה מזה, ואם מניח למטה מזה, זה כמו שהוא הניח בקרקע, ולא ניכר שבעל הבית הניחו שם, ומכל מקום, אם הניח את נרות החנוכה למטה מזה, בדיעבד יצא ידי חובה, וכן לא יניח אותם למעלה מעשרה, משום שעל ידי זה, יש יותר פרסומי ניסא, כי אדם שמדליק נרות כדי שישמשו לו כאור, הוא מניח למעלה מעשרה טפחים, ולכן כאשר מניח נרות חנוכה למטה מעשרה טפחים, יש היכר שהם לשם מצוה, ואם הניחם למעלה מעשרה טפחים, יצא, אבל למעלה מעשרים אמה שלא שלטא ביה עיניה, לא יצא ידי חובה, ואפילו אם לאחר שהדליקם למעלה מעשרים אמה הורידם אותם למטה מזה, לא יצא ידי חובה, משום שהדלקה עושה מצוה, וכיוון שההדלקה הייתה בגובה של למעלה מעשרים, לא יצא ידי חובה אף על פי שלאחר ההדלקה הוריד אותם למטה מעשרים אמה. וכאשר מניח בחלון יכול להניח אפילו ביותר מעשרה טפחים, אלא אם כן יש לו חלון נוסף בגובה למטה מעשרה טפחים, ובנרות בית הכנסת, המנהג שהמנורה במקום גבוה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א