בפרשת ויגש למדנו 'ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה' (מז, כח) רש"י מביא שני פרושים, מה היתה מטרת השליחות של יהודה: לפי פירוש אחד, על פי התרגום – "לפנות לו מקום ולהורות האיך יתישב בה". היינו – להכין בתים ליעקב ומשפחתו היורדים למצרים. לפי פירוש שני: "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה".
מילא, אנחנו יכולים להבין שיש צורך להקים ישיבה בארץ גושן, אבל מה הצורך להכין בתים לבני המשפחה? וכי ליוסף הצדיק חסרים בתים במצרים?
בואו ננסה להבין מה פרושו של בית ליעקב אבינו. בירושלים חי רבי יהודהל'ה דז'יקובר זצ"ל, הוא היה חתן של ה"אמרי חיים", וכאשר הגיע לירושלים, הלכו מקורביו וחסידיו לחפש לו דירה. כאשר ראו דירה שנראתה בעיניהם, קראו לו לבוא ולראותה. הוא הגיע למקום ואמר: 'לא, לא, נישט גוט', לא טוב. לא דירה טובה. ראו דירה אחרת ושוב ר' יהודהל'ה מגיע ואומר "נישט גוט". כך דירה שלישית, ורביעית. המקורבים אינם מבינים איזה פסול מצא בדירות, הרי הוא לא יודע מהו 'עולם הזה' בכלל ומה ראה בדירה שלא מצאה חן בעיניו?
והנה הוא מגיע לראות דירה נוספת, עולה במדרגות מגיע עד הדלת ואז אומר :"עס איז גוט". דירה טובה.
אומרים לו המקורבים: "הרב'ה הרי לא ראה את הדירה בפנים".
"אין צורך, הוא משיב להם, זו דירה טובה, ואפשר לקנות אותה".
המקורבים התמהים שואלים אותו: "מנין לו, לרב'ה שהדירה טובה?"
ור' יהודהל'ה משיב להם: "עליתי במדרגות, ספרתי עשרים ושש מדרגות, כמנין שם הוי"ה. זו דירה טובה בשבילי".
אז אם הדז'יקובר צריך דירה מיוחדת עם שם הוי"ה, בודאי יעקב אבינו צריך דירה מיוחדת…
הבנו, אם כן, מדוע צריך היה לשלוח את יהודה לחפש דירה ליעקב אבינו. אבל עכשיו ננסה להבין, מדוע הוא צריך לשלוח את יהודה לקים בית תלמוד להוראה, וכי לא ניתן להמתין עד שיגיעו כולם למצרים, ואז יקימו ישיבה לתפארת? מה צורך יש לשלוח תחילה את יהודה לפניו?
נוסיף ונשאל: מדוע מכל בני יעקב, דוקא יהודה נשלח להקים בית תלמוד להוראה? למה לא שלחו את לוי או את יששכר?
התשובה היא: יהודה היה זה שלקח אחריות. כאשר בני יעקב מבקשים ממנו לאפשר לבנימין לרדת למצרים, אומר יהודה ליעקב: "אנכי אערבנו מידי תבקשנו" (מג, ט), וכן הוא אומר ליוסף: "כי עבדך ערב את הנער מעם אבי" (מד, לט). מי שלוקח אחריות על עצמו, יכול להקים ישיבה!
ישיבה אינה 'לוקסוס'
אבל מדוע צריך להקים ישיבה עוד לפני שמגיעים?
שמענו פעם מרבי יהודה צדקה זצ"ל א גוטע ווארט. בפורים קוראים את המגילה בי"ד ובט"ו. בערי הפרזים קוראם בי"ד ואילו בערים המוקפות חומה קוראים בט"ו. אבל לא סתם ערים מוקפות חומה, אלא מוקפות חומה 'מימות יהושע בן נון'. תקחו עכשיו עיר ותקיפו אותה בחומה, לא יקראו בט"ו, רק אם היא היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. כך גם בדין 'בתי ערי חומה' – הדין נאמר רק בעיר שהיתה מוקפת חומה קודם שנבנתה, אבל אם בנו את העיר, ולאחר מכן הקיפו אותה בחומה, אין לה דין של 'בתי ערי חומה'.
מה הסברא בזה?
הענין הוא שהעיר, אם היתה בלי חומה אפילו זמן קצר, זו הוכחה שהחומה אינה הכרחית לעיר. אכן כעת יש חומה, אבל זה 'לוקסוס', לא צורך הכרחי. העיר יכולה 'להסתדר' גם בלי חומה, שהרי היה זמן שהיא היתה בלי חומה. לכן אין היא נכנסת להגדרה של 'בתי ערי חומה'. כך גם לעניין קריאת המגילה, רק עיר שהיתה מוקפת חומה מאז ומעולם, מימות יהושע בן נון, נכנסת להגדרת 'עיר מוקפת חומה'.
אומר יעקב אבינו לבניו: אם נכנס למצרים ונקיים ישיבה רק לאחר מכן, סימן שאפשר לחיות גם בלי ישיבה. אפילו אם נהיה זמן קצר בלי ישיבה, זו ראיה שישיבה זה, אמנם דבר חשוב, אבל זה 'לוקסוס'. אפשר 'להסתדר' גם בלי זה.
לכן שולח יעקב אבינו את יהודה להקים ישיבה עוד קודם שהם מגיעים למצרים, כדי להראות שבלי ישיבה אי אפשר לחיות שם אפילו רגע אחד!
(מתוך 'יחי ראובן')