מעשה נפלא של גדלות במידת החסד, מובא בספר מילי דהספידא – הספדים על הגר"ח גריינימאן זצ"ל, וז"ל:
בימי השבעה על הגאון רבי חיים גריינימאן זצ"ל, באה אישה זקנה מהצפון, שאמרה שהיא חייבת לספר את הסיפור של המשפחה שלה. עמדה בפתח וסיפרה:
לפני שנים רבות התאלמנה מבעלה, נשארה עם ילדים קטנים ועניות. כשהגיע חג הסוכות אמרה – איך אקנה ד' מינים? הבת שלמדה בבית ספר חרדי הציעה שהיא תדאג לכך. הלכה כל יום אחרי הלימודים לעשות בייביסיטר והרוויחה סכום כסף.
שלחנו את הילד, שלמד במוסד בבני ברק, שהי' בגיל בר מצוה לקנות ארבע מינים. הלך הילד לסוחר אחד, נתן לו את השק עם הכסף. ביקש לקנות ארבע מינים. אלא שהסוחר אמר לו: אתה צריך אתרוג או הדס? הכסף הזה לא מספיק לד' מינים. אמר לו הילד: אבל אין לנו יותר. אמר לו הסוחר: מצטער, מה אני יכול לעשות…
הילד הנבוך החל להסתובב בבני ברק, ומישהו הבחין בצער שלו, כיון שהי' בוכה, ושאל אותו מה קרה. והילד סיפר לו את הסיפור. אמר לו האיש: לך הלאה, תמשיך לרחוב ירושלים. יש שם את הרב גריינימאן, יש לו לולבים, אולי הוא יוכל לעשות לך הנחה.
הגיע הילד לרבינו. החל רבי חיים לתהות על קנקנו. הילד סיפר שהוא לומד במוסד תורני. שאלו: מה אתה צריך? השיב: ד' מינים. שאלו רבי חיים: אבא שלך לא קונה ד' מינים? הילד התחיל לבכות, באומרו: אבא שלי בגן עדן…
בחכמתו הצליח רבי חיים לסובב את המצב ופנה אל הילד בחשיבות: תראה, אני סוחר לולבים, אבל ממי שהוא לומד תורה אני לא לוקח כסף, רק ממי שעובד אני לוקח כסף, מי שלומד תורה הוא צריך לקבל ארבע מינים בלי כסף! ילד שלומד תורה, העולם עומד עליו!
כך הילד קיבל תוך רגע הרגשת חשיבות, הוא לא מסכן, הוא לא יתום ועני, לא מרחמים עליו, הוא בן תורה, שמגיע לו לקבל! נתן לו רבי חיים ד' מינים יפים. אך זה לא נגמר בזה… הילד חזר הביתה בהרגשה מרוממת. רבי חיים המשיך לדאוג לו. אחרי סוכות הוא כבר למד בישיבת תפארת ציון, התמיד והתעלה, ונעשה בן תורה אמיתי.
סיימה אותה אישה: היום ברוך ד' כל הנכדים שלי בני תורה ולומדים בישיבות, בזכות ארבעת המינים הללו!!!
(סיפורי ביטחון על הפרשה)
מרגש ביותר יישר כח גדול