לפרנסתי אני עובד בשיפוץ מול קבלנים. אחרי תקופה בת כמה חודשים שבה לא חשתי בטוב והייתי כלוא בבית, הגיעה אליי הצעת עבודה מקבלן אחד. שמחתי מאוד, וישבתי לערוך הצעת מחיר שכוללת את כל הפרטים. בשביל זה הוצרכתי לברר מספר דברים, להשקיע מחשבה רבה. הגשת הצעת מחיר הוגנת היא עבודה בפני עצמה.
אחרי ששלחתי את ההצעה לקבלן וכבר סיכמנו על דמי קדימה, הוא אמר לי שזה עתה הגיעה אליו הודעת פקס ממשפץ אחר, שנותן לו את אותה העבודה אך בששת אלפים דולר פחות. "אם אתה מוריד מהמחיר שלך ששת אלפים דולר, אקח אותך, ואם לא, אקח את המתחרה".
לא היו לי טענות על הקבלן, כי ככה זה בעסקים. אבל לעצמי, אחרי שהשקעתי כל כך הרבה בהצעת המחיר, היה לי קשה לבלוע את זה. אבל אחר כך חשבתי: הרי אם אוריד מהמחיר ארוויח ממש מעט, וכי למה עלי לעבוד כל כך קשה בשביל רווח כה מועט? הקב"ה יכול לתת לי פרנסה יותר בקלות. ומי יודע?! אולי העבודה הזאת קשה מדי בשבילי, והקב"ה רוצה להציל אותי ממנה? משהבנתי שטמון כאן חסד ה', התחלתי להודות ולהלל ולשבח לבוראי על שהוא דואג לי, הן לפרנסה, והן שומר על הכוחות שלי שלא אתייגע לריק.
אחרי כמה דקות של הודיה לה', אמרתי לעצמי: רגע, הצעת המחיר שהקבלן קיבל כוללת רק מחיר סופי. מי אמר שהיא כוללת בתוכה את כל הפרטים שאני כללתי? הרי הרבה פעמים קורה שמתברר שהצעת המחיר כוללת 'הכול' חוץ מכל מיני פרטים נחוצים, ואז המזמין צריך לשלם על כך לחוד בתעריף יותר יקר.
התקשרתי לקבלן ואמרתי לו, שיברר אם הצעת המחיר השנייה כוללת באמת את כל הפרטים כמו ההצעה שלי. ואכן אחרי זמן קצר הוא חזר אליי, ואמר שיש דברים שהשני לא לקח בחשבון, והוא מחליט בסופו של דבר לקחת אותי.
הודיתי לה', ובסופו של דבר הרווחתי מהפרויקט הזה סכום יפה יותר ממה שחשבתי. הרגשתי שכוח ההודיה והביטחון עמדו לי, לזכות לסייעתא דשמיא הזאת.
(השגחה פרטית)