עלינו לדעת חשיבותה של העבודה שאנו עובדים להשי"ת, וכמו שהיה אומר תמיד זקני הרה"ק ה'בית אהרן' זי"ע על הפסוק (תהלים קיט) "חשבתי דרכי", שהאדם צריך להחשיב את דרכיו והליכותיו בעבודת ה', ולא רק מה שהוא עושה ופועל בתורה ומצוות ומעש"ט וענייני עבודת ה', אלא גם צריך להחשיב ולייקר מאוד כל מה שלא עושים, דהיינו מה שנמנעים ונזהרים מכל העניינים הלא טובים.
וכמו שסיפרו לי לאחרונה מעשה מאדם אחד מאמריקה שהיה בעה"ב, שעסק בתורה ומצוות בבחי' תורתו קבע ומלאכתו עראי, ופעם אחת בחנוכה קנה לעצמו מנורה מיוחדת ויפה להדלקת נרות חנוכה, ושמח מאוד מאוד במנורה זו, והיה זה לפלא ולדבר חידוש בעיני בני משפחתו וחבריו, מה פשר גודל השמחה שלו בזה.
עד שסיפר להם דבר המנורה וגודל שמחתו בה, וכה סיפר להם, כי לפני שנתיים ימים שמע שיחת התעוררות וחיזוק בענייני שמירת עיניים, וזה השפיע עליו חזק מאוד ונתעורר על דבר הזהירות בשמירת העיניים, וקיבל אז על עצמו, היות שבכל יום ויום הוא נוסע בדרכים לעבודתו, וגם במקום עבודתו גופא הוא שוהה הרבה שעות, וכדי לשמור על עיניו בקדושתם וטהרתם, קבע לעצמו שבכל פעם שהוא זוכה לעמוד בניסיון ונשאר שמור בקדושת העיניים – הרי הוא מפריש סכום קטן של מעות בצד.
וכך נתקבצו ונתלקטו לו מכל מה שהפריש במשך השנים בזמנים שעמד בניסיון סכום נאה ומכובד למאוד, וחשב לעצמו מה יקנה במעות אלו, ברצותו לקנות לעצמו דבר שיהיה לו לזיכרון ולהתעוררות על הקבלה טובה שקיבל לשמור ע"ע, עד שהחליט לקנות מנורה יפה לנרות חנוכה.
ואפשר היה כוונתו ע"ד שאומרים "הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד", שלא נתבונן ולא נסתכל אלא על דברים שבקדושה ע"כ.
ונמצינו למדים מזה שצריך אדם להחשיב ולייקר כל פעולה ומעשה בעבודת ה' שהוא עושה, ולידע עד כמה חשוב זה בעיני ה' כשאדם שמור וגדור בקדושה, וגם צריך להיות דבר זה חשוב ויקר בעינינו.
(מתוך שיחה בכ"ג תמוז תשע"ב לבחורי החבורות, גיליון 'נעם נתיבותינו'; הובא במאמר מאת הרה"ג רבי שמואל צבי גנץ שליט"א ב'המודיע')