עד כמה חייב אדם עני להתאמץ בשביל הדלקת נר חנוכה? │ כמה נרות מדליקים?│ ומה דינם של שאר בני הבית לעניין הדלקה זו?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חנוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרע"א סעיפים א – ב]
מעלת הדלקת נר חנוכה
צריך להיזהר מאוד בהדלקת נר חנוכה, ומביא המשנה ברורה מה שכתוב בגמרא, הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים, שנאמר 'כי נר מצוה ותורה אור', ורש"י מפרש, שהכוונה היא לנר של שבת ולנר של חנוכה, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם הטור והשולחן ערוך לעיל בסימן רס"ג לגבי נרות שבת, שהרגיל בנר, הכוונה למי שרגיל לעשות נר יפה, ומובא בשם הפלא יועץ, שהכוונה היא, שהכלי שמדליקים בו את הנר יהיה יפה, וגם שידליק בשמן זית זך.
כל אדם חייב בהדלקה זו
אפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו, ולוקח שמן להדליק, ומבואר במשנה ברורה, שזה רק בשביל נר אחד בכל לילה, אבל על ההידור הוא לא צריך למכור את כסותו או לשאול, ומבאר המשנה ברורה, שדווקא בנר חנוכה החמירו בזה, משום שזה פרסומי ניסא, ומבואר בביאור הלכה, שהמקור לכך הוא מארבעה כוסות, שגם ארבעה כוסות הם משום פרסומי ניסא, וגם שם כתוב, שאפילו עני מתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו, ואף על פי שלשאר מצוות אדם לא חייב להוציא יותר מחומש מנכסיו, בכל זאת, לפרסומי ניסא הוא צריך להוציא אפילו יותר מחומש, ואפילו הוא עני וכנ"ל, ובביאור הלכה לעיל בסימן תרנ"ו מקשה, שגם לגבי נרות שבת כתוב ששואל או מוכר כסותו, ואף על פי שזה לא פרסומי ניסא, עוד שם בביאור הלכה לגבי הספק של הגמרא באדם שיש לו רק חמשה סלעים, ויש לו שתי אפשרויות, או לפדות את בנו, או לעלות לרגל, והגמרא מסתפקת את מה יעדיף, וקשה, הרי אם יש לו רק חמשה סלעים, זה יותר מחומש מנכסיו? ולולא דברי הביאור הלכה היה אפשר לומר, שהחמשה סלעים האלו הם היותר מחומש מנכסיו, כלומר, יש לו חומש מנכסיו שבהם הוא לא צריך לגעת, והחמשה סלעים האלו הם יותר מחומש מנכסיו, אבל הביאור הלכה שם מיישב שמדובר באדם כזה, שהחמשה סלעים לא יעלו ולא יורידו אצלו, כלומר, כל הסיבה שאדם לא צריך לבזבז יותר מחומש, זה רק כדי שהוא לא יהיה עני, אבל שם מדובר באדם כזה, שבלאו הכי זה לא מה שישנה אצלו שהוא יהיה עני או עשיר.
מניין הנרות שמדליקים
בלילה הראשון מדליק נר אחד, ומכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון יהיו שמונה, ושיטת השולחן ערוך היא, שאפילו אם יש הרבה בני בית, לא ידליק יותר מאשר שמונה נרות, ומבאר הביאור הלכה, שכאשר רואים בבית בלילה השני שדולקים שתי נרות, ירגישו בתוספת הנס, וכן בלילה השלישי שלש נרות, אבל אם ידליק כנגד כל אחד מאנשי ביתו, לא ירגישו בתוספת הנס, ויחשבו שהדליק כמניין אנשי ביתו, אבל הרמ"א חולק וסובר, שכל אחד מבני הבית ידליק, ויהיה מוסיף והולך נר אחד בכל לילה, וכן המנהג פשוט, ויזהרו שכל אחד ייתן נרותיו במקום מיוחד, כדי שיהיה היכר כמה נרות מדליקים, ובזב מיישב הרמ"א את חששו של השולחן ערוך, וגם לשיטה זו, אשתו כגופו, והיא לא מוסיפה והולכת, ולעניין בנותיו הבתולות, מובא כאן בשם המשנה ברורה לקמן, שאינם מדליקות מדין מהדרין מן המהדרין, אף על פי שגם הם היו באותו הנס, מכל מקום הם היו טפלות לאנשים בנס, ומובא כאן בהערה בשם ביאור הגר"א על פי מה שכתוב בגמרא, מובא בביאור הלכה, שהסיבה שמוסיפים בכל לילה נר אחד, נאמרו בזה שני טעמים, טעם א', משום כנגד ימים היוצאים, כלומר, על ידי שמוסיף והולך, יזכרו כולם כמה ימים הנס התווסף, טעם ב', מעלין בקודש, ולפי טעם זה, אין חשש שלא יכירו בתוספת הנס, ולכן כל אחד מאנשי הבית צריך לנהוג את הטעם הזה של מעלין בקודש, ומוסיף והולך בכל לילה.
יש לו רק עשרה נרות
אדם שיש לו עשרה נרות, והשאלה היא, האם בלילה השלישי ידליק שתיים, או רק אחד, מביא המשנה ברורה בשם החיי אדם, שידליק רק אחד, ומובא כאן בהערה בשם הבית הלוי, שלפי הטעם שמובא בגמרא, שלכן צריך להיות מוסיף והולך משום מעלין בקודש, לכן צריך להדליק בלילה השלישי שתי נרות ולא אחד, כדי שלא יהיה מוריד והולך, ומובא כאן בהערה, שאדם צריך לוותר על ההידור מצוה שלו, כדי שחברו יקיים מצוה, וזה מדין ערבות (אף על פי שגם על הידור זה מצוה גמורה, וצ"ב) עוד מובא, שעדיף ההידור של מוסיף והולך על פני ההידור של שמן זית.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א