מה נהג הגר"א מוילנא בשמחת תורה ?

ב' בטבת תשפ"ב- סימן תרס"ט- מאמצע הסעיף בהגה "ועוד נהגו במדינות אלו"- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה העיד האר"י הקדוש על עצמו?מה נאמר על הזהיר בשמחת תורה?וכיצד נוהגים במקום שיש רק שני ספרי תורה? תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרס"ט בחלקו השני]

מעלת השמחה בשמחת תורה

סימן זה עוסק בדיני שמחת תורה, ומבואר במשנה ברורה בשם האר"י הקדוש, שהוא העיד על עצמו, שהמעלות הנשגבות שהיו לו, זה בגלל שהוא היה שמח בשמחה של מצוה, ומביא המשנה ברורה על הגר"א מוילנא, שהיה רוקד בכל כוחו לפני ספרי התורה, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם 'יסוד ושורש העבודה', שכל הזהיר בשמחת תורה ביום הזה, בטוח שלא תיפסק התורה מזרעו.

מרבים בקרואים לספר תורה

נהגו להרבות את הקרואים לספר תורה, ולא להצטמצם בחמשה ששה או שבעה קרואים, וקוראים פרשה אחת הרבה פעמים ואין איסור בדבר, וכן נהגו לקרוא את כל הנערים לספר התורה, וקוראים להם פרשת 'המלאך הגואל', ובלילה קוראים בספר התורה הנדרים שבתורה, וכל מקום לפי מנהגו, וכן נהגו לסיים התורה אפילו על קטן העולה, דהיינו, לחתן תורה, ואף  על פי שצריך להדר שמסיים התורה יהיה אדם גדול, אבל מעיקר הדין אפשר גם קטן, ובמקום שיש רק שני ספרי תורה, קוראים בראשונה 'וזאת הברכה' ובשנייה 'בראשית', וחוזרים וקוראים בראשונה מעניינו של יום.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן