מי הם הראויים לעלות לחתן תורה ולחתן בראשית? │ האם מי שעלה בפרשת 'וזאת הברכה' יכול לעלות לחתן בראשית?│ באיזה עניינים הקלו בקריאת התורה בשמחת תורה?│ ומתי קוראים שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת 'וזאת הברכה'?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרס"ט]
זמן שמחת תורה בחו"ל
בחו"ל שעושים שני ימים טובים, היום השני הוא שמחת תורה, ואז מסיימים את התורה ומתחילים שוב מפרשת 'בראשית', ומביא המשנה ברורה, שאותו אחד שעולה לתורה בסיום התורה, נקרא חתן תורה, ואותו אחד שעולה לתורה בתחילת התורה כשמתחילים לקרוא שוב מבראשית, נקרא 'חתן בראשית', וקורא מ'בראשית' עד 'אשר ברא אלקים לעשות', ומניחים ספר תורה השלישי אצלה, ואומרים חצי קדיש.
חתן תורה וחתן בראשית
נהגו למכור את 'חתן תורה' ו'חתן בראשית', ונהגו לקנות אותם בדמים מרובים, ואם אפשר, ראוי להדר שאותם הקונים חתן תורה וחתן בראשית, יהיו אנשים מוכתרים בתורה, או על כל פנים יהיו אנשים כאלו שהם מגדולי הקהל, וגם מי שכבר עלה לתורה בפרשת 'וזאת הברכה', בכל זאת אפשר לתת לו לעלות עלייה נוספת לתורה לחתן תורה או לחתן בראשית, אבל מי שעולה לחתן תורה, לא יעלה לחתן בראשית, וטעם הדבר הוא, כיוון שאין הפסק ביניהם, ויש חשש, שמא אנשים יאמרו שבספר תורה הראשון היה פגם ולכן הוא קורא שוב בספר השני, וכל החשש הוא רק באותו בית הכנסת, אבל מי שכבר קרא חתן תורה בבית כנסת אחד, ודאי שיכול לקרוא חתן בראשית בבית כנסת אחרת, וכן אם יש להם ספר תורה אחד וגוללים אותו מפרשת וזאת הברכה עד לתחילת בראשית, גם כן אין בזה בעיה, כי לא שייך פגם בספר תורה הראשון, שהרי באותו ספר תורה הוא קורא גם בראשית, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' לדייק מלשון המשנה ברורה, שכל זה אמור, כאשר אין הפסק ביניהם, עוד מובא כאן בהערה בשם האשל אברהם מבוטשאטש, שמתחילה הוא היה נוהג לעלות בשמחת תורה לחתן תורה או לחתן בראשית, כי יש בזה עניין מאוד גדול, אבל לאחר זמן הוא ביקש לעלות לתורה לשלישי כמו כל שבת ויום טוב, כיוון שחמשת הקרואים של יום טוב, הם מעיקר הדין ומעיקר תקנת חז"ל, אבל הנוספים אלו שעולים יותר מהחמשה קרואים, זה לא מעיקר התקנה, ויש מעלה להיות מעיקר התקנה, מאשר לעלות לחתן תורה או חתן בראשית.
עליית חתן תורה וחתן בראשית לאב ובנו או לשני אחים
יש כאן נידון בהערה, האם מותר לאב ובנו או לשני אחים, לאחד חתן תורה, ולאחד חתן בראשית, שהרי בדרך כלל לא מעלים שני אחים אחד אחרי השני, וכן לא מעלים אב ובנו אחד אחרי השני, ואומר השערי אפרים, שהדבר מותר, ומובא בשם המשנה ברורה לעיל בסימן קמ"א סק"כ, שבשני ספרי תורה, מותר לקרוא לאב ובנו, או לשני אחים.
עניינים שהקלו בהם בשמחת תורה בקריאת התורה
עוד מובא כאן בהערה, שיש כמה דברים שהקלו בשמחת תורה בקריאת התורה:
א. לאחר שעלו לתורה כהן לוי וישראל, אפשר לעלות לתורה כהן או לוי. (משנה ברורה סימן קל"ה סקל"ז)
ב. בבית הכנסת שאין בו לוי, ויש כהנים שלא עלו לתורה, אז בקריאות שעושים כדי להשלים את העליות לכל הציבור, לאחר שקוראים את הכהן, אפשר לקרוא מיד אחריו ישראל, ולא צריך לקרוא לכהן פעם שנייה במקום הלוי.
ג. אם כל הכהנים שבבית הכנסת כבר עלו לתורה, אין צריך בכל פעם שהוא מתחיל לקרוא שוב, לקרוא מחדש לכהן, אלא אפשר להתחיל מיד לקרוא לישראל.
שמחה לגומרה של תורה
יום טוב האחרון נקרא 'שמחת תורה', משום ששמחים ועושים בו סעודת משתה לגומרה של תורה, ומובא במשנה ברורה בשם הפוסקים, שיש לשמוח בכל מה שאפשר בשמחה של מצוה, עוד מובא בשם המהרי"ק, שהאריך מאוד שלא לבטל שום מנהג שנהגו לכבוד שמחת תורה, ומותר לעשות ריקודים ביום טוב לשמחה של תורה, ואלו שלא שמחים בשמחת תורה, ואלו המבטלים מנהגים של שמחת תורה, וכל שכן אותם אלו שבשאר ימים הם שמחים, ובשמחת תורה הם לא שמחים, יש בזה משום ביזוי התורה.
זמן קריאת שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת 'וזאת הברכה'
כתבו הפוסקים, שבליל שמחת תורה, יקרא את פרשת וזאת הברכה שניים מקרא ואחד תרגום, ומובא כאן בהערה מהמשנה ברורה לעיל בסימן רפ"ה סקי"ח, ששם כתוב לא כך, אלא שם כתוב, שביום הושענא רבא, יקרא שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת 'וזאת הברכה', ובדיעבד אם קרא אותה בשמיני עצרת, לא הפסיד, ויעויין בהערה מה שכתבו כאן בעניין.
נדרים ונדבות לצורכי בית המדרש
נוהגים שהמסיים התורה והמתחיל בראשית, נודרים נדבות, ובימינו המנהג, שכל העולים נודרים נדבות לצורכי בית המדרש, ולהחזיק לומדי תורה, וקוראים לאחרים לעשות משתה, וגם אבל בתוך י"ב חודש יכול לכול בסעודת משתה זו, עוד נהגו במדינתנו, להוציא בשמחת תורה בערבית ושחרית את כל ספרי התורה שבהיכל, ואומרים זמירות ותשבחות, וכל מקום לפי מנהגו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א