סיפר הרה"ג נתן צבי כהן: "כשנולדה נכדתי נכנסתי עם בני להתברך אצל מרן. אמרנו לו שקראו את שמה תמר על שם אשתו ע"ה, ואגב זה ביקשתי שיברך אותה שתזכה לבעל כמו ראש הישיבה.
עשה תנועת ביטול בידו ואמר: "ניין, לא! יש יותר טובים…" (ספר 'קניני תורה' הנמצא במכבש הדפוס).
*
מעשה ביהודי חסידי שמאד השתוקק שהרב שטיינמן יתן ברכה לבנו בן השלש. היה זה בשנתו האחרונה של רבינו. האיש הפך את העולם כדי להיכנס. לבסוף הצליח. האב אמר לבנו הקטן 'תן יד לראש הישיבה'.
הרב שטיינמן לחץ ידיים לילד, ואז הרים את עיניו לאב ואמר: "הידיים שלו קרות, צריך לחמם אותו".
סיפר היהודי: "יצאתי משם כמו שיכור, הפכתי לאיש אחר!"
*
אברך יקר בעל תשובה חלם שאביו החילוני בא אליו בחלום בבקשה שילמד בשבילו ויגיד עליו קדישים. בא לראש הישיבה וסיפר לו את החלום.
אמר הרב שטיינמן: "דבר ראשון, הדבר הכי מבייש זה להיות שנורר אצל הילדים שלך, אין בושה גדולה יותר מזה…"
פתאום רבי אהרן לייב השתתק, התכנס פנימה ואז החל לדבר אל עצמו. החל לצעוק על עצמו: "אהרן, אהרן, אל תהיה שנורר, אל תסמוך על הילדים שלך, תלמד שב ותלמד".
היה זה מחזה נורא, הסובבים רעדו, השואל ברח מהחדר…
(נר לשולחן שבת)