זהו סיפורו של אדם שהשקיע השקעה אשר הניבה פירות לימים, פירות אשר אין לשער את ערכם!
אחד מגדולי הרבנים הילך פעם ברחוב והנה הוא פוגש ביהודי זקן הסובב בחוצות ולפניו עגלה ובה כריכים ומיני משקה, אותם הוא מוכר לעוברים ולשבים ומוצא בכך את פרנסתו בדוחק. רחמיו של אותו רב נכמרו על היהודי הקשיש, הוא רכש ממנו אי-אלו מוצרים, וביני לביני נקשרה ביניהם שיחה במהלכה פנה אליו הזקן וביקש את עזרתו, וכך סיפר:
"בצעירותי, התגוררתי עם הורי באחת מעיירות ליטא. בית הורי היה בצמוד לביתו של רב העיירה, כאשר קיר דק הפריד בין דירתנו לדירת הרב. מצב זה, אילץ אותנו להיות שותפים מלאים לשיחות אשר התנהלו בדירה השכנה, כאשר בין השאר הגיעה לאזני שיחה אותה לא אשכח במשך כל ימי. היה זה באחד הלילות, כאשר שמעתי את בנו של הרב, ילד רך בשנים, הבוכה ומתחנן בפני אביו כי ישלחנו לישיבה ללמוד תורה. הילד הצעיר, אשר כשרונותיו העילויים היו לשם דבר בעיירה לא ביקש בעולמו מאומה כי אם להגיע לישיבה, לעלות ולהתעלות בתורה ויר"ש.
"אולם הרב למרות רצונו הרב לא יכל להעתר לבקשת בנו מכח זה שאין לו כסף בשביל לשלוח את בנו ללמוד. אך הבן המשיך לבכות ולהתחנן, ואני, לא יכולתי לעמוד מנגד. ובליבי גמלה ההחלטה כי את סכום הכסף הראשון אשר יגיע לידי אמסור לידיו של שכני הרב, בכדי שיוכל לשלוח את בנו לישיבה כשאיפתו הטהורה. ואכן, כך עשיתי. את הימים הקרובים הקדשתי לעבודה מאומצת, כאשר לנגד עיני עומדת בכל עת המטרה אשר הצבתי לעצמי: להשיג די מעות אשר יספיקו בכדי לאפשר לילד הרך להוציא את חפצו אל הפועל וליסוע ללמוד בישיבה.
"ואכן לאחר מספר ימים הצלחתי לאגור מעט מכספי הדל צררתי את הכסף דפקתי בדלת הרב והושטתי לו את הצרור ובו הסכום הדרוש, ולאחר שהתנצלתי על שהאזנתי בעל כרחי לשיחה שהתנהלה בינו לבין בנו לפני מספר ימים – הסברתי כי עלה בידי לגייס את הסכום הנדרש בכדי למלא את משאלתו של הילד. לשמחתו של האב ולאושרו של הבן – לא היה גבול. הרב הושיט את ידו הרועדת מהתרגשות, ונטל את צרור הכסף כשפיו אינו פוסק מלמלמל דברי תודה ולהרעיף ברכות על ראשי.
"כבר למחרת היום ארזה הרבנית מעט מטלטלים עבור בנה, והילד יצא לדרכו אל הישיבה. מאותו היום ואילך אין לי שמץ של מושג מה עלה בגורלו של נער זה אשר הינו כיום בודאי אדם מבוגר", סיים הקשיש את סיפורו, ופנה אל בן שיחו בבקשה בלתי שגרתית: את הכסף אותו מסרתי לבן הרב, השגתי בזיעת אפי", הוא אמר, והמשיך: "אני רוצה לדעת מה עלה בגורלו של ילד זה, ומקוה אני כי תוכל לסייעני בכך. מלבד שמו של הנער לא ידועים לי פרטים נוספים אודותיו, אולם שמא ואולי הזדמן לך להכירו ותוכל לשמחני בבשורה טובה באשר עלה בגורלו, שאל. הרב בירר את שמו של הנער תוך שהוא מבטיח לעשות כל שביכולתו בכדי לנסות לאתרו. אלא שמששמע את השם יוצא מפיו של אותו קשיש, התברר לרב כי הבירור מיותר לחלוטין. שמו של הנער, אשר אמנם גדל מאז מוכר לכל בר בי רב, ואף בשורה טובה ניתן לבשר לזקן אשר התמסר למענו בילדותו. שכן שמו הפרטי של אותו הנער היה ׳אהרן', ואילו שם משפחתו – היה קוטלר…
כן. היה זה לא אחר מאשר הגאון רבי אהרן קוטלר, מקים עולה של תורה באמריקה, אשר לזכותו נזקפת ההתעוררות הרוחנית הכבירה במדינה זו בעשרות השנים האחרונות! התרגשותו של הרב פרצה מאליה, פנה ואמר לו: היודע אתה את מי שלחת לישיבה? הלא שלחת את גדול הדור ללמוד! אין לך אפילו שמץ של מושג איזו מתנה כבירה הענקת לעולם התורה. אתה הענקת לעולם היהודי כולו את גדול הדור שלו – קרא הרב בהתפעלות, ומעיניהם של השניים זלגו דמעות התרגשות ושמחה.
הדברים אמורים גם לגבי אשה שמסייעת לבעלה ע"י ששולחת אותו ללמוד תורה. מרן רבי חיים קניבסקי שליט"א אומר, שנשים יישבו ליד הבעלים שלהם בעוה"ב…