קריאת התורה בחג הסוכות
* ביום הראשון של חג הסוכות, קוראים בתורה בפרשת אמור, מהפסוקים: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד…", עד הפסוק: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
* ביום הראשון של חג הסוכות, קוראים ל'הפטרה' את נבואת הנביא זכריה על העתיד לבוא במלחמת גוג ומגוג – שגויים רבים יתאספו למלחמה על ירושלים, ומפלתם תהיה בחג הסוכות, והנותרים מן הגויים הללו יעלו מדי שנה לירושלים לחוג את חג הסוכות, והגויים אשר לא יעלו, ינגפו במגיפה הם וכל בהמתם.
* בחול המועד קוראים בתורה את קרבנות החג, המופיעים בפרשת פינחס; לכל יום כפי מספרו: "וביום השני", "וביום השלישי", וכן הלאה. וקוראים קריאה זו ארבע פעמים, בארבע ה'עליות'. ובחוץ לארץ נחשב מספר הימים לחודש כספק, ולכן, בחול המועד של סוכות, קוראים בימי חול המועד גם את הקרבנות של יום האתמול, ולדעת הרמ"א, קוראים גם את הקרבנות של יום המחרת.
* בני אשכנז, נוהגים לקרוא בשבת חול המועד סוכות את ספר קוהלת. ונחלקו הפוסקים אם מברכים על קריאה זו; ולמעשה, רבים נהגו לברך, והנוהג כן, אין למחות בידו.
ממנהגי חג הסוכות
* בכל יום מימי חג הסוכות, נוהגים להוציא ספר תורה אל הבימה, ולהקיפהּ תוך כדי אמירת פיוטי ה'הושענות', זכר להקפות שהכהנים היו מקיפים את המזבח בזמן המקדש. ונהגו לאחוז בשעת ההקפות את ארבעת המינים, כפי שעשו הכהנים בהקפות סביב המזבח. ומי שאין לו ארבעת המינים משלו, לדעת השולחן ערוך – אף הוא ישתתף בהקפות, ולדעת הרמ"א – לא ישתתף בהקפות.
* היום השביעי של חג הסוכות, נקרא 'הושענא רבה', על שם ריבוי הערבות ביום זה. ביום זה נחתם גזר הדין על ענין המים למשך כל השנה, ומכיון שחיי האדם תלויים במים, יש שנוהגים ביום זה מנהגים שונים הדומים למנהגי יום הכיפורים.
* המנהג העיקרי ממנהגי הושענא רבה, אשר הנהיגוהו הנביאים, הוא – 'נטילת ערבה'; זֵכֶר לנטילת הערבות ונענוען בבית המקדש בכל ימי החג; ויש שסוברים, שאף הקיפו עִמָּן את המזבח.
* נהגו בכל תפוצות ישראל לקיים בלילות חג הסוכות, בבתי הכנסת, שמחה וריקודים מלוּוים בכלי זמר, זכר ל'שמחת בית השואבה' שהתקיימה במקדש בלילות אלו.
מֵהלכות ארבעת המינים
* ראוי לכל אדם לקנות את ארבעת המינים לעצמו, ולא לסמוך על כך שיוכל ליטול את ארבעת המינים של אחרים. הלכה זו אמורה בעיקר ביחס ליום הראשון חג הסוכות, אך גם ביחס לשאר הימים.
* שניִם שקנו ארבעת המינים בשותפות לשם קיום המצוה, אינם צריכים להקנות את חלקם זה לזה לצורך קיום המצוה ביום הראשון של חג הסוכות, אך לכתחילה ראוי שיעשו כן.
* אדם שקנה את ארבעת המינים, ויש באפשרותו לקיים המצוה בארבעת המינים של חבירו, ונודע לו על מקום שבו לא השיגו כלל את ארבעת המינים – עליו לשלוח את שלו לבני המקום ההוא.
* מי שמסיבה כלשהי לא נטל את ארבעת המינים ביום הראשון של חג הסוכות, או שנטל את ארבעת המינים ושכח לברך שהחיינו – מברך 'שהחיינו' ביום השני.