המקובל רבי משה אהרן פינטו זצ"ל, כיהן כרבה של העיר מוגאדור שבמרוקו. במשך ארבעים שנה שהה סגור ומסוגר בביתו, וכמעט שלא יצא מהבית, רק שקד ימים ולילות על התורה ועל העבודה. את מעט המזון אשר לו נזקק – היו מביאים לו אל הבית.
באותו זמן חי בארץ ישראל יהודי צדיק ותלמיד חכם, ושמו רבי רפאל אליהו עבו זצ"ל. הרב עבו כיהן כאב"ד בחיפה ובתל אביב, ולאחר מכן כדיין בבית הדין הרבני הגדול. המצב הרוחני במרוקו היה אז קשה מאד. ילדים יהודים רבים נשלחו לבתי ספר של 'אליאנס', בהם החדירו את ארס הכפירה.
הרב עבו נסע למרוקו ופעל במסירות גדולה להקים ישיבות ותלמודי תורה עבור הילדים, ואף אסף כשישים תלמידים מובחרים, שהוריהם היו מוכנים לשלח אותם ממרוקו, כדי שיתחנכו במוסדות תורניים בארץ ישראל, באנגליה, בצרפת ועוד.
הואיל ומרבית ההורים היו עניים, ולא היה ביכולתם לממן את כרטיס הטיסה, הוצרך הרב עבו להשיג הון עתק כדי לשלם עבור שישים כרטיסי טיסה. הוצע לו לנסוע לעיר מוגאדור, בה היו יהודים עשירים אשר נודעו בנדיבות לבם. הוא אכן נסע לשם, והתקבל במאור פנים גדול בבית הרב פינטו. הרב עבו סיפר על מטרת בואו, והרב פינטו, שאהבת התורה בערה בלבו, מיהר להזמין אליו את ראש הקהל ועמו את שלשת עשירי העיר.
כל אחד מהם תרם סכום גדול, אך עדין נותרו עשרות ילדים אשר לא היה כסף כדי לרכוש עבורם כרטיס ולהצילם מכיליון רוחני, ר"ל. שאל הרב את הנדיבים, האם יש בעיר עוד אדם שיוכל לתרום סכום משמעותי. והם השיבו לו כי אכן גר בעיר יהודי עשיר מופלג, שהוא הסיטונאי של כל בשר הטריפות בעיר, ומוכר לכל הגויים באזור.
הוא מתנהג כגוי גמור, ואפילו לא עשה ברית מילה לבנו. הרב פינטו סיפר כי אותו אדם שולח לו מפעם לפעם תרומה, אך מאחר שיודע הוא שכסף זה הנו טמא – אינו משתמש בו, אלא נותן אותו לנצרכים. ועם זאת, עצם שליחת התרומה היא סימן שלא כבה בו לגמרי הזיק היהודי. הרב הורה לקרוא לאותו אדם, והוא מיהר להגיע אל בית הרב.
הרב סיפר לו לשם מה קרא לו, והוסיף ואמר: "אני יודע, שאתה רחוק מאד מתורה וממצוות, אבל אם אתה שולח לי תרומה מפעם לפעם, ודאי שיש עוד בלבך נקודת אמונה המחברת אותך ליהדות. ואם כן, שמע את אשר אומר אליך: יש לי בשבילך הצעה, שתזדקק לה ביום פקודה, שהרי 'מי גבר יחיה ולא יראה מות, ימלט נפשו מיד שאול'. על אף שנפלת ברשת היצר וסטית מדרך היהדות, אתה יודע ומבין שהעולם אינו הפקר, ואחר מותך יהיה עליך לתת דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים על כל מעשה ומעשה. קשה לך לעזוב את אורח חייך ולחזור בתשובה, אבל ברצוני להציע לך עצה שתתן לך הצלה מסוימת בעולם הבא".
היהודי הכופר ישב והקשיב קשב רב, כשדמעות בעיניו. המשיך הרב ואמר: "יש כמה עשרות ילדים יהודים, שצריך להציל אותם מרדת שחת, ולצורך כך צריך לקנות להם כרטיסי טיסה. אמנם אין מצוה מכבה עברה, אבל אם תעשה זאת ותציל את הרוחניות שלהם, תקנה לך בכך חלק גדול לעולם הבא".
אותו יהודי כופר מיהר לביתו, וכעבור זמן קצר חזר והביא לרב פינטו תיק מלא כסף. הרב עבו קנה כרטיסי טיסה והביא את הילדים לישיבות, ושם עלו ונתעלו בעבודת ה' ובלמוד תורה.
ביום מן הימים, פגש בנו של הרב פינטו את הנכד של אותו כופר, שהוא כיום ראש ישיבה גדול, ואף הקים מוסדות תורה חשובים. אמנם היהודי ממוגאדור לא עשה ברית מילה לבנו, אבל הנכד, דור שלישי, מרבה תורה בעם ישראל. לכל יהודי יש היכולת והכוח לשוב בתשובה, לגדול ולהתעלות!
('שש באמרתך' הובא בעלונו של הרב צ'ולק)