צוות 'לקראת שבת'
בעקבות ההצלחה הגדולה בס"ד, של תוכנית הלימוד 'קנין שביעית', ואלפי הנבחנים שהצטרפו ללימוד ומבחני התוכנית, יצא צוות 'לקראת שבת' לשיחה מיוחדת, במעונו של הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א, ראש בית המדרש להלכה בהתיישבות 'אמונת אי"ש', נאמן ביתו ותלמידו המובהק של מרן פוסק הדור, הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ומי שבמשך עשרות שנים מסור בלב ונפש, ללימוד והרבצת תורת המצוות התלויות בארץ, במסירות נפש של ממש, ומלווה את תוכנית 'קנין שביעית' כבר מלפני שתי שמיטות.
בפתח השיחה, הציגו נציגי 'דרשו' בפני הגר"י שליט"א את נתוני ההצלחה הגדולה בס"ד, והדגישו כי מספר הנבחנים אינו משקף באופן מלא את מספר הלומדים, שכן ידוע לארגון הן מתוכנית זו והן מהתוכניות האחרות, שעל כל אדם שנבחן ב'דרשו', יש עוד כמה אנשים נוספים שלומדים לפי הסדר של התוכנית, אבל אינם נבחנים בפועל מסיבות שונות, כך שאת מספר הלומדים בתוכנית 'קנין שביעית' אפשר להכפיל כמה פעמים, לעומת מספר הנבחנים בפועל…
זאת באמת ההזדמנות לברר, לטובת הקוראים, אנו פונים אל הגר"י שליט"א, מה העניין הגדול בלימוד הלכות שביעית?
מילא החקלאים, בעלי חנויות הירקות, הרבנים שצריכים לענות לשאלות, נותני הכשרות כמובן, כל אלו בוודאי צריכים להיות בקיאים בהלכות שביעית, אבל אם אני אדם המתגורר בעיר, אין לי חצר פרטית וגם לא חצר משותפת שיש בה צמחיה או עצים, הקשר שלי עם עולם הצומח מסתכם בזר פרחים שאני קונה לחג השבועות… למה אני צריך ללמוד הלכות שביעית?…
"כמובן שאתם לא הראשונים ששואלים את השאלה הזאת", משיב הגר"י שליט"א על אתר, "יש כמה וכמה תשובות בדבר, אבל סבורני שהכי נכון יהיה להתחיל מהבסיס, הדבר הפשוט ביותר:
"כדי להשיב על השאלה הזאת, אני רוצה לשאול שאלה אחרת… יש קובץ ישן נושן שיצא לקראת שביעית תשי"ט. לומדי הכולל של רבינו ה'חזון איש', הוציאו 'שטיקלך תורה', מאמרים ופלפולים בענייני שביעית. כתבו שם כמה וכמה מגדולי עולם, שחיו דור וחצי לפנינו.
"לאותו קובץ נכתבה גם הקדמה. אף אחד אינו חתום על ההקדמה, ולא מופיע שם מי כתב אותה, אבל אנחנו יודעים שהיא נכתבה על ידי הגאון רבי שמריהו גריינימן, אחיינו של מרן החזון איש זצ"ל. הגאון ר' שמערל היה האיש הכי קרוב למרן ה'חזון איש', והוא כותב בהקדמה הזאת שבשנת השמיטה הקודמת, כלומר בשנת תשי"ב, היתה ל'חזון איש' קורת רוח מרובה מכך שנתרבו לומדי הלכות שביעית.
"לכאורה זה קצת תמוה: הרי שנת תשי"ב, היתה שנת השמיטה הראשונה שבה היתה שמירת שביעית על ידי רבים. הרי לפני כן, בשמיטות הקודמות, לא היו כמעט בכלל שומרי שביעית, רוב עם ישראל לא היה על אדמתו, ואלו שכן היו כאן – חלקם לא היו שומרי מצוות בכלל, וחלקם הסתמכו על היתרי מכירה.
"הרי ה'חזון איש' עצמו כותב ל'אחיעזר', שכשהוא הגיע לארץ ישראל הוא גילה שכמעט ואין שמיטה בעולם, 'שאלת השמיטה כמו נפתרה', הוא כותב ומלין על כך שהרבנים הראשיים פרסמו היתר מכירה, ואומרים בלחש שאת המלאכות דאורייתא יעשו על ידי גוי. אף אחד לא שומע את אותה הלחישה, ויישובי 'אגודת ישראל', כך כותב החזון איש, 'שלושה המה במספר', היו רק שלושה יישובים ששמרו הלכות שביעית…
"היתה אז התיישבות ראשונה של 'חפץ חיים', שבתחילה היתה באזור כפר סבא, ולאחר מכן השתקעה במקום בו שוכן כיום הקיבוץ הנושא את השם הזה, הם שלחו שאלות ל'אחיעזר' והוא כתב להם שבענייני שביעית ישאלו את הרב קרליץ מבני ברק… שמעתי משני אנשים שהיו מאותה קבוצה, שאמרו שכשבאו לבני ברק, הם חיפשו את הרב קרליץ, ואנשים לא ידעו לומר להם מי זה הרב קרליץ הזה, שהם כל כך מחפשים אחריו… רק אחרי חיפושים רבים, הם מצאו מישהו שאמר שהוא חושב שאולי יש פה מישהו העונה לשם הזה, והפנה אותם אל ה'חזון איש', שאז עוד לא היה ידוע ומפורסם אפילו בבני ברק עצמה…
"בכל אופן, בעקבות אותו מצב נורא ואיום, החל ה'חזון איש' לנהל את המלחמה הגדולה שלו על שמירת שביעית, ובשנת תשי"ב הוא החל לראות את פרי עמלו, ולראשונה היו קבוצות גדולות יותר של שומרי שביעית. הפלא ופלא!
"ומה כותב האחיין שלו רבי שמער'ל גריינימן זצ"ל? ל'חזון איש' היתה שמחה גדולה מאוד מכך שנתרבו לומדי הלכות שביעית…
"אתם שומעים? במקום לשמוח על כך שסוף סוף שומרים את מצוות שביעית, ה'חזון איש' שמח בעיקר על כך שנתרבו הלומדים בהלכות שביעית!!! וכאן צריך לשאול: למה באמת? כשנבין למה ה'חזון איש' שמח על זה שנתרבו הלומדים, תהיה לנו תשובה גם לשאלה ששאלתם!".
חמש סיבות
"למעשה יש חמש סיבות עיקריות ומרכזיות, למה צריך ללמוד הלכות שביעית, או הלכות בכלל של כל נושא באשר הוא.
"הסיבה הראשונה היא פשוטה מאוד: אם לא ילמדו, לא יוכלו לקיים את המצווה. גם בשביעית, מי ששואל למה הוא צריך ללמוד את ההלכות הללו, מוכיח בעצמו למה צריך ללמוד אותם. אחרי שילמד, פתאום הוא יגלה כמה הן מעשיות עבור כל יהודי המתגורר בארץ ישראל. עוד לא ראיתי אדם שלמד הלכות שביעית, ולבסוף אמר שהן לא היו מעשיות עבורו. תלמד ותראה שזה נוגע אליך הרבה יותר ממה שאתה חושב…
"סיבה נוספת, יש תקנה שתיקן משה רבינו עליו השלום! משה רבינו תיקן שילמדו הלכות חג בחג והלכות עצרת בעצרת. הכולל גם הלכות שביעית בשביעית. האם בפסח לא צריך ללמוד הלכות שאינן מעשיות לנו כיום? בוודאי שצריך ללמוד את כל הלכות פסח, כך גם בהלכות שביעית צריך ללמוד את ההלכות הללו בשנת השביעית!
"סיבה שלישית, שאולי היינו צריכים למנות אותה ראשונה: מצוות ידיעת התורה. כל יהודי חייב ללמוד את כל התורה כולה, ובכלל זה גם הלכות שביעית. זה פשוט וברור ואין שום חולק על כך!
"סיבה רביעית, גם היא ברורה ופשוטה: אנחנו יודעים שמצווה שאינה מעשית בזמן הזה, אנחנו מקיימים אותה על ידי הלימוד. אם שביעית אינה מצווה מעשית אצלך, אדרבה, על אחת כמה וכמה שאתה צריך ללמוד את הלכותיה! מילא החקלאי יכול לקיים את המצווה בפועל, אבל אתה הרי לא יכול לקיים אותה לשיטתך, אז בוודאי שאתה חייב ללמוד את ההלכות הללו, על דרך 'ונשלמה פרים שפתינו', וכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה וכו'.
"במיוחד כשאנחנו יודעים, שעל מקיימי מצוות שביעית כתוב שהם 'גיבורי כח', והרי הדבר כתוב בתורה במפורש, ושנוי גם בכתובים בספר 'דברי הימים', ונשלש במסכת אבות, שבגין העוון של אי שמירת השביעית, באה גלות לעולם, וכולנו הרי מייחלים לגאולה השלמה, והתיקון הוא על ידי לימוד הלכות שביעית וקיומן, בין אם בפועל ובין אם על ידי הלימוד כנ"ל.
"סיבה חמישית לעיסוק בהלכות שביעית, היא הסיבה שהזכיר ה'חזון איש' כמה פעמים, וגם אחיינו מרן שר התורה שליט"א, ההולך בדרכו בכל דבריו, מדבר על זה בהזדמנויות רבות, וזאת הסיבה הסגולית…
"אנחנו רואים בחוש, שעל ידי לימוד הלכות שביעית, מתרבה מספרם של שומרי השביעית, כך כותב הגר"ש גריינימן בהקדמה האמורה לקובץ שהתפרסם, שה'חזון איש' סבר שעל ידי שהתרבו לומדי הלכות שביעית בערב שביעית, בשנת תשי"א, בזכות זה התרבו שומרי שביעית בשנת תשי"ב…
"אמרו רבותינו בעלי המוסר, כשיושב 'פרוש' בוילנא ועוסק בתורה, על ידי זה היהודי שנמצא שם בברלין ורחוק מאוד מקיום המצוות, שומר על הגחלת היהודית ואינו משתמד רח"ל, מכוח תורתו של הפרוש בווילנא".
גיבורי כח
"הדברים ברורים וידועים, ואנחנו יכולים להעיד שאנחנו רואים את זה כאן אצלנו יום יום. הנה, ראיתם קודם שהכניסו לי כאן פתק עם מספר טלפון נכון? זה עניין שאני באמצע לטפל בו, זה סיפור שצריך להוריד עליו דמעות של התרגשות, הסכיתו ושמעו…
"האברך הזה שנכנס פה, הוא נכד של הגר"ח פרידנלנדר זצ"ל, הוא האחראי מטעמנו על שמירת הקשר מול גופים עירוניים ברחבי הארץ, שמבקשים הדרכה מעשית כיצד לשמור שמיטה.
"אתם תופתעו לשמוע את שמות העיריות ששומרות שמיטה! לא תאמינו למשמע אוזניכם! מסתבר שהנושא הזה של שמיטה פשוט נכנס לתודעה, תושבים בערים רבות, שאינן חרדיות וגם לא דתיות ואין בהן בכלל נציגות חרדית, פנו לעירייה בבקשה לשמור שמיטה, ובעיריות רבות הסכימו לכך.
"באחת העיריות יש פקח שאחראי על הנושא של הגינון ברחבי העיר. הוא הממונה הראשי על כל התחום, והוא החליט לשמור שמיטה הפעם. הוא דיבר עם ראש העיר, עם הממונה על האגף, והם הסכימו לשמור על הלכות שמיטה, בתנאי שהדבר לא ייפגע בנראות של העיר.
"ואכן החלה שנת השמיטה, ובאותה עירייה שומרים את ההלכות כראוי! אבל הממונה הזה, שהוא לא אדם חרדי וגם לא שומר מצוות למרבה הצער, קווצותיו סדורות לו תלתלים, אין לו כיפה על הראש, ואומר בעדינות שאני לא יודע אם הוא מתפלל שלוש תפילות ביום… אבל הוא החליט לשמור שמיטה, ונמצא איתנו בקשר שוטף, מבקש הדרכה קבועה, מה מותר, מה אסור, איך אפשר לפתור בעיות כאלו ואחרות, באופן שלא יעברו על איסור הלכתי חלילה…
"אותו ממונה אומר לנציג שלנו, שהוא מרגיש שבחלונות הגבוהים בעיר בה הוא עובד, החל להצטבר כעס ומרמור על הנושא הזה שצריכים לעשות כך או כך, ושהם צריכים לשאול רב על כל השקייה וכל פעולת גינון. הם עומדים להישבר, כך הוא מספר, וחלילה וחס נראה שהם עומדים לחלל את קדושת השביעית.
"עכשיו יש ליהודי הזה שאלה קשה מאוד!!! 'אני עובד כפקח על הגינון לפרנסתי', כך הוא אומר, 'אני מעסיק גננים, שעוד מעט יתבקשו לעשות מלאכות מדאורייתא בשנה השביעית, ואני לא יודע אם מותר לי להמשיך בעבודה הזאת? האם אני חייב להתפטר מהעבודה ולחפש עבודה אחרת??? או שאני יכול להמשיך לעבוד למרות הכל, בעירייה שבה אני עובד כבר שנים רבות?'…
"אתם שומעים?! יהודי שאינו חרדי, הוא לא שומר תורה ומצוות למרבה הצער, לא רק שהוא מתאמץ לשמור שביעית, לא רק שהוא שואל אותנו על כל צעד ושעל, ולא מוכן לעשות שום פעולה שיש בה חשש איסור, אלא שהוא גם מוכן להתפטר ממקום העבודה שלו ולהפוך למובטל, בגלל שמירת שביעית!!!
"איך זה ייתכן? איך קורה דבר כזה? מאיפה יש ליהודי הזה את הכח הנפלא והעצום הזה, להעמיד את כל הפרנסה שלו בסכנה גדולה כל כך, למען מצווה שעד לא מזמן הוא בכלל לא שמע עליה???
"זה מה שאמר מרן ה'חזון איש': 'בזכות ריבוי הלומדים התרבו שומרי השביעית'!… והאמינו לי שזה רק סיפור אחד מיני רבים. מתגלגלים כאן סיפורים כאלו לרוב, אנשים שנראים כביכול מנותקים מכל קשר לתורה ולמצוות, פתאום מתגלים כשומרי שביעית, חקלאים שמפקירים את כל רכושם למשך שנה תמימה, ונשארים בלי שום דבר כביכול, רק מתוך אמונה תמימה שהקב"ה אמר 'וציוויתי את ברכתי', וממילא תהיה להם ברכה. הם לא שואלים איך, הם לא שואלים כמה, הם פשוט מפקירים את כל אשר להם למען קדושת השביעית, ובזכות מה? בזכות הלימוד שלומד אותו אדם המתגורר בעיר, בקומה שניה או שלישית, אין לו חצר, המפגש היחיד שלו עם עולם הצומח, הוא רק בחנות הפרחים בערב חג השבועות, ובכל זאת הוא לומד הלכות שביעית, ונותן כח לאותם גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו"…