מצוַת ארבעת המינים
* יש מהאחרונים שכתבו, שלדעת הרמב"ם, מצוה מן התורה ליטול ארבעת המינים בכל שבעת ימי חג הסוכות, לא רק בבית המקדש, אלא בכל שטחי ירושלים העתיקה. ורבים חלקו על דעה זו.
* חכמינו ז"ל גזרו שלא ליטול את ארבעת המינים בשבת של חג הסוכות, אף כשחל בה היום הראשון של החג. ולכן, הלולב, ההדס והערבה, אסורים בשבת אף בטלטול. ואם בימות החול מקפיד שלא לטלטל את ארבעת המינים, מחשש שיִפסלו – הרי הם נחשבים כ'מוקצה מחמת חסרון כיס'.
חינוך קטן למצוות ולקיום מצוַת ארבעת המינים
* חכמינו ז"ל חייבו את האב לחנך את בנו לקיום המצוות, בין דאורייתא ובין דרבנן. אולם, אין חובת חינוך ל'הידור מצוה'.
* בהמשך לאמוּר: הפוסקים כתבו גילאים שונים לתחילת חובת חינוך הקטן לקיום מצוות 'עשה'; חמש, שש, או שבע; כשהדבר משתנה גם על פי רמת הבנתו של הקטן.
* קטן היודע לנענע את הלולב כהלכה, חובה לחנכו בנטילת לולב; והיינו, שיודע להוליך ולהביא את הלולב לכל הצדדים, ולהעלותו ולהורידו, אך אין צורך שיהיה בקי בסדר הנענועים, או באופן הנענוע לפרטיו.
מֵהלכות הקניָן של ארבעת המינים
* בעת רכישת ארבעת המינים ראוי להקפיד ולשלם עליהם, ולא לקנותם בהקפה, כדי שייקנו בקנין כסף המועיל מדאורייתא; ולא בקנין משיכה, או בקנין הגבהה, בלבד, שאינם מועילים אלא מדרבנן.
* קטן אינו יכול לקנות במעשה קנין אלא כש'דעת אחרת מקנה לו', דהיינו שאדם אחר מַקנה לו, דהיינו במתנה, או במכירה, שהנותן, או המוכר, מקנים לו. וכשם שאינו יכול לקנות, כך אינו יכול להקנות. אולם, חכמינו ז"ל תיקנו, שכאשר הגיע ל'עונת הפעוטות', דהיינו, גיל שש־שבע, הריהו יכול להקנות לאחרים.
* אין לקנות את ארבעת המינים מידי קטן הסוחר בהם, ומי שקנה את ארבעת המינים מידי קטן, ונטלם ביום הראשון של חג הסוכות, ישוב ויטול ארבעת המינים אחרים ללא ברכה.
'מתנה על מנת להחזיר' בארבעת המינים
* המקבל את ארבעת המינים מחבירו ב'מתנה על מנת להחזיר', נחשבים הם כשלו, ויכול לקיים בהם את המצוה ביום הראשון של חג הסוכות. ואם המקבל לא החזירם – לא יצא ידי חובתו.
* המקבל את ארבעת המינים מחבירו במתנה על מנת להחזיר, ואבדו, או נפסלו – אף אם שילם תמורתם, אין זה נחשב כקיום התנאי של החזרתם, אלא אם כן יש לנותן ארבעת המינים אחרים.
* הנותן לחבירו ארבעת המינים במתנה "על מנת שתחזירהו לי" – אם הנותן טרם קיים את המצוה באותו היום, חובה להחזירם בו ביום, לפני שיאמר הנותן 'הלֵּל'.
* הנותן את ארבעת המינים שלו לחבירו במתנה – ואין לו מינים אחרים לקיים בהם את המצוה – אף אם לא התנה במפורש שזוהי 'מתנה על מנת להחזיר', נחשב הדבר כאילו התנה זאת.
* כאשר ראובן נותן לשמעון חפץ במתנה על מנת להחזיר – כאשר שמעון מקיים את התנאי ומחזיר את החפץ לראובן, עליו להקנותו לראובן ככל דיני הקנין, ואם לא כן, המתנה בטֵלה למפרע.
* כאשר ראובן נותן לשמעון חפץ במתנה על מנת להחזיר – שמעון רשאי לתת את החפץ ללוי במתנה על מנת להחזיר. ויש חולקים; ויש שמתירים רק כאשר מדובר במתנה לצורך קיום מצוה.