מה הטעם שיום השביעי של סוכות נקרא 'הושענא רבא'? │ האם יש עניין להסיר את הארנק ביום הושענא רבא? │ ומה הוא מנהג 'המדקדקים' בהושענא רבא?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרס"ג סעיף ב' – סימן תרס"ד סעיף א']
תפילות שבת חול המועד סוכות
בשבת של חול המועד בתפילת ערבית שחרית ומנחה, מתפלל את התפילה הרגילה של שבת, אלא שמוסיף 'יעלה ויבוא' בעבודה, ומזכיר בו את עניינו של חג הסוכות, ובמוסף אומר 'אתה בחרתנו', 'ומפני חטאינו', 'את יום המנוח הזה ואת יום חג הסוכות הזה' וחותם, 'מקדש השבת ישראל והזמנים'.
קריאת מגילת 'קהלת'
נוהגים לקרוא מגילת 'קהלת' בשבת של חול המועד של סוכות, וטעם הדבר מובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', משום שימי סוכות הם ימי שמחה, וכתוב בקהלת, 'ולשמחה מה זה עושה', והגמרא בשבת שואלת סתירה, מצד אחד כתוב בקהלת, 'ולשמחה מה זו עושה', מצד שני כתוב, 'ושבחתי אני את השמחה', ומתרצת הגמרא, שכאשר מדובר בשמחה של מצוה, זו שמחה רצויה, אבל שמחה שאינה של שמחה, היא לא רצויה, ולכן קוראים את קהלת בשבת חול המועד סוכות, כיוון שימי הסוכות הם ימי שמחה, ולהזהיר שהשמחה תהיה שמחה של מצוה.
ברכה על מגילת קהלת
יש נידון האם מברכים על מגילת קהלת, ומובא כאן בהערה בשם המגן אברהם, שלא מברכים עליה, משום שבגמרא בשבת ל: כתוב, שבתחילה בקשו לגנוז את ספר קהלת, ומובא בשם האר"י מברונא, שמזה שרצו לגנוז את ספר קהלת, מוכח, שזה לא נאמר ברוח הקודש, ולכן לא מברכים עליו, ודעת הגר"א לברך, אבל למעשה, דעת המשנה ברורה, שעל כל המגילות כולם מברכים כאשר הם כתובות על קלף.
קריאת התורה בשבת חול המועד סוכות
מוציאים שני ספרים, באחד קוראים 'ראה אתה אומר אלי', וטעם הדבר, משום שיש בזה עניין של סוכה, והמפטיר קורא בקרבנות של ספיקא דיומא, דהיינו, כיוון שאנחנו לא יודעים האם זה יום מאוחר יותר, ספיקא דיומא של חו"ל, ומפטיר ביחזקאל 'והיה ביום בוא גוג', וטעם הדבר הוא, משום שלעתיד לבוא תהיה מלחמת גוג ומגוג בתשרי, וחותם בהפטירה 'מקדש השבת וישראל והזמנים', וכן מזכיר של סוכות באמצע הברכה כמו ביום טוב ראשון של סוכות, ואם טעה ולא הזכיר, מובא בשם הביכורי יעקב שאינו צריך לחזור.
סדר התפילות בהושענא רבא
ביום שביעי של סוכות הוא הושענא רבא, וטעם הדבר שקוראים ליום זה 'הושענא רבא', מובא כאן בהערה בשם הלבוש, משום שביום זה מרבים בו בערבה, וזה כמו שקוראים לו ערבה רבה, וכן מרבים ביום זה במזמורים כמו ביום טוב, והסיבה שמרבים בו במזמורים, הוא משום שבחג נידונים על המים, וזה גמר החתימה, וכן אומרים בקדושת מוסף 'נעריצך' כמו בים טוב, ובנוסח ספרד אומרים 'כתר', ואין אומרים בו 'נשמת', כיוון שזה יום חול ואין בו נשמה יתירה, וכן אומרים 'מזמור לתודה', ולאחר חזרת הש"ץ וההלל, כאשר מוציאים ספר תורה, אומרים 'אין כמוך' וכן 'שמע ישראל' כמו ביום טוב, ואומרים קדיש שלאחר תפילת מוסף בניגון כמו ביום טוב, ולא רגילים לעשות מלאכה של חול עד לאחר שיוצאים מבית הכנסת, ויש כאלו שמסירים מעצמם את הארנק כמו ביום טוב, ומובא כאן בהערה בשם הבן איש חי, שמי שנוהג לתת צדקה בזמן התפילה, שלא יבטל מצוה יקרה זו בשביל המנהג הזה, ומובא עוד, שכל העניין הזה הוא כדי שלא ייראה כדרך מסחר.
ברית מילה בהושענא רבא
כאשר יש ברית מילה בהושענא רבא, נוהגים לומר את הפזמון 'זכור ברית'.
לא לחקור אחר עתידות
כתבו הראשונים, שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבא, שבו אפשר לראות מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה, ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה כדי שלא יורע מזלו, וכן רבים לא מבינים את העניין על בוריו, ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור עתידות.
ליל הושענא רבא
מרבים קצת בנרות כמו ביום הכיפורים, והמדקדקים נוהגים לטבול עצמם לפני עלות השחר, ואומר המשנה ברורה, שנוהגים לטבול מהערב, כדי ללמוד כל הלילה בקדושה, שהרי המשנה ברורה אומר, שנוהגים ישראל להיות נעורים בליל הושענא רבא, ויש נוהגים לקרוא את ספר דברים מתוך ספר תורה, ויש בזה נידון האם מותר או אסור, ויש נוהגים ללבוש את הקיט"ל כמו ביום כיפור, אבל המשנה ברורה אומר, שאנחנו נוהגים ללבוש בגדי שבת, מלבד הש"ץ שלובש קיט"ל, כיוון שבחג נידונים על המים.
הקפות בהושענא רבא
נוהגים להתיר את אגד הלולב, ומקיפים בהושענא רבא שבע פעמים וכמו בבית המקדש שהקיפו סביב המזבח.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א