הרב אליהו לפין, מרבני ישיבת 'מיר' ירושלים
1
אחד המשפטים שילדים פוגשים בהם הכי הרבה הוא "אתה יכול אבל אינך רוצה". מדוע כל כך חשוב לנו להבהיר לילד את הסיבה האמיתית המסתתרת מאחורי המילים 'אינני יכול', וכי חושבים אנו שנצליח בכך לשכנע אותו להיענות לבקשתנו? ואולי משחק המילים של יכול ורוצה משקף ומפגיש אותנו עם ההתחמקויות שלנו ממשימות שאינן נוחות לנו? מה בעצם אנו אומרים לעצמינו במשפט הזה?
הרצון מבטא את הנפש, את האני – אברהם אבינו אומר לבני חת 'אם יש את נפשכם' והכוונה אם יש ברצונכם. כשאדם אומר אינני יכול הוא מתייחס למצב העובדתי, המשימה הזאת אפשרית לביצוע או איננה אפשרית. אבל כשהנפש שלו מסרבת להתחבר לדבר התגובה היא אינני רוצה. הבריחה מהמקום של אינני רוצה למקום של אינני יכול נועדה למנוע התמודדות ערכית. קל יותר – גם כלפי אחרים וגם כלפי עצמינו – לתלות את הסירוב בקושי טכני מאשר בהעדר חיבור נפשי לדבר.
וככל שהדברים נוגעים לחלקים היותר מהותיים בחיינו, הבריחה הזאת מבטאת את העדר החיות של הנפש. כשאדם מזניח התמודדות עם מידה שעליו לתקן או מתחמק ממצווה שהזדמנה לפתחו, כשהוא מדלג על קביעות עיתים לתורה או מתעצל מלהעמיק ולעיין בתלמודו, והוא מתרץ לעצמו 'אינני יכול' ובתוך תוכו הוא יודע שהסיבה האמיתית היא 'אינני רוצה', הרי הוא מתעלם מהאש הנמוכה של נפשו, כי עוצמת הרצון היא גילוי של עוצמת החיים, ונמיכות הרצון הוא נמיכות החיים.
2
רש"י מלמדנו כי בשם נפתלי נרמזת ההתעקשות העומדת מאחורי לידת הילד הזה: "ואני מפרשו לשון עיקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שווה לאחותי. גם יכולתי – הסכים על ידי" (ויצא ל, ח).
עקשנות היא ביטוי של עוצמת החיים, מימוש הרצון בכל הכוח. כאשדם מציב לעצמו מטרה שהיא חשובה לו, כשהוא מבין כי המשימה שלפניו היא תכלית חייו, הרי הוא מתעקש להשיגה בכל כוחותיו ושום מכשול לא עומד בדרכו. הוא מוכן לשלם בעבורה את המחיר הגבוה ביותר.
רבי ירוחם ממיר היה מספר בהקשר זה כי לפני שהדפיס החפץ חיים את ספרו 'משנה ברורה' אירע במשפחתו אסון נורא שאדם אחר היה נשבר ממנו לגמרי, אבל החפץ חיים הכריז בפני סובביו כי יתכן ועלול ח"ו להיות עוד יותר גרוע, אבל השטן לא יצליח למנוע בעדו להשלים את אשר החל!
3
העקשנות הזאת היא פעימת החיים בכל עוזה ותוקפה, כי כשברור לאדם שהוא מוכרח להגיע למטרה ויהי מה, פורצים מתוכו כל כוחות הנפש במלוא עוצמתם, האדם שבו מופיע במלוא יפעת הדרו. ככל שהאדם יותר 'חי' כך הוא יותר 'מתעקש'.
לכן כשאנו מנסים להבדיל בין היכול לבין הרוצה אנו פונים אל הנפש ומעמידים בפניה את תמונת מצבה. ההתעסקות הכנה עם הרצון היא קריאה להסתערות, היא ניסיון להפיח אש בגחלת הישנונית ולנסוך ביטחון ביכולותיה האדירות, להרעיף עליה טל תחיה של אמון בלתי מוגבל בכוחה לנסוק לגבהים.
כי כשאדם עומד בנמיכות רוח מול כל משימה המצריכה קצת יותר מאמץ, כשהוא חסר אמון בכוחות נפשו משום שהרצון הפנימי שלו כבוי, הוא לא מסוגל להתעקש ומרים ידיים עוד לפני הניסיון הראשון. 'אני לא רוצה' אומר שמשהו מת בפנים. 'אני מתעקש' אומר שמעיין החיים הפנימי מפכה בשצף קצף.
4
איך מונעים את מות הרצון? סוד הבניה הנכונה הוא הצבת מטרות ישימות. קפיצה לגובה היא אסון מובטח, לא רק מפני שהיעד הזה לא יושג, אלא משום שאוסף הכישלונות הללו מכבים את הרצון, מעמעמים את האש היוקדת של הנפש.
לכן כל תכנית עבודה של עצמינו או של ילדנו חייבת להיות ריאלית לגיל ולמצב הנפשי, לסביבה ולהרגלים. היא חייבת להיות מתוכננת בשום שכל, תוך הבנה מעמיקה את נקודות החיכוך שבדרך.
זאת ועוד, כל סולם מורכב משלבים. אין ברירה, מוכרחים לבודד כל שלב בדרך למטרה ולהציגו כיעד בפני עצמו. ליצור הזדהות פנימית שכלית ורגשית עם המטרה הכללית ועם השלבים שבדרך, להבין את החיוניות של כל אחד מהם, ואחר כך להעניק מחמאות על כל התקדמות עד שהיא נעשית לקניין בנפש. רק משם אפשר להתקדם לשלב הבא.
להבין כי כל שלב ושלב של ההצלחה יחד עם תפיסה בהירה של התכלית והדרך, הם המנוע של העקשנות, האנרגיה של הרצון, המעיין של חיי הנפש.