הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זיע"א הזהיר להגה"ק רבי יואל מסאטמאר בצעירותו להקפיד על לימוד חומש רש"י, והתבטא באוזניו בביטויים מופלאים על גודל מעלת הלימוד הזה. ואכן מיני אז היה הגה"ק רבי יואל מסאטמאר זיע"א עושה עסק גדול מלימוד חומש רש"י, ובסוף ימיו, כשנחלש, הצטער מאוד על שאינו יכול ללמוד חומש רש"י, ולא נתיישבה דעתו עד שהגיע אליו בחלומו הרה"ק מנדבורנא זיע"א ובישר לו שעוד יוכל ללמוד חומש רש"י שנים הרבה.
סיפר לי הרה"ח רבי יחזקאל יואל סאמעט שליט"א: אחי שליט"א מחכמי העיר מאנטריאל שמע מאחד הרבנים שליט"א מנכדי בית נדבורנא שיש לכך הוספה נפלאה בלתי מוכרת, וכך סיפר:
דודי ועוד אחד מבני המשפחה הרוממה, שהו בשנות המלחמה יחד עם הגה"ק מסאטמאר במחנה ברגן בלזן וכן בכל נדודיהם עד השחרור, תמיד היו ביחד. פעם שח להם הגה"ק מסאטמאר: "אתם הרי נכדי הרה"ק מנדבורנא, העולם יודע מה הוא אמר לי בעניין לימוד חומש רש"י, אך העולם אינו מכיר את סיום דבריו, והיות שדיבור קודש של צדיק אסור שיילך לאיבוד [ובלשונו הקדוש: א ווארט פון א צדיק טאר נישט פארלוירן גיין], והרי אין אנו יודעים מי עתיד להינצל ומי אינו עתיד להינצל, אני מוסר לכם את הסיום כדי שאם תינצלו תוכלו להעבירו הלאה".
המשיך ואמר: "הרה"ק מנדבורנא אמר לי אז בסיום דבריו, שאם לומדים חומש רש"י בקביעות מגיעים לרוח הקודש!"
הגיב אז אחד מהם ואמר: "אם כן יש לרבי הבטחה שיינצל" [לכאורה משום שהעולם זקוק לבעל רוח הקודש]. הגה"ק הרהר מעט ואז אמר: "דו זאגסט דאך גוט" [אתה מדבר דברים של טעם].
לאחר שנשתחררו, אמר להם הגה"ק: "אמנם מסרתי לכם דיבור קודש מהרה"ק מנדבורנא, אך מפציר אני בכם שלא תדברו מזה כלום ותשכחו מזה לגמרי, שהרי מסרתי לכם אותו רק משום שלא רציתי שילך לאיבוד, אבל עכשיו שניצלתי, אין צורך בכך". הנכד הנ"ל הוסיף שבאמת כן היה, העובדא והדיבור נשמט מזכרונו כל השנים עד אחר פטירת הרה"ק מסאטמאר זיע"א.
הוסיף הלה: "שמעתי את הרבנית הצדקנית ע"ה פונה לבעלה הק' ואומרת: 'הן יום זה (יום כ"א בכסלו) הוא יום גדול, שהרי הרבי ניצל בו'. נענה הגה"ק ואמר: 'לא, לא מפני כך, אלא משום שביום זה בחן אותי הרה"ק מנדבורנא על חומש רש"י'"… הנכד הנ"ל הבין מזה שהגה"ק מסאטמאר תלה את הצלתו בזכותו של הרה"ק מנדבורנא ובזכות לימוד חומש רש"י שהיה בהדרכתו.
עובדא נפלאה היא, ורואים ממנה מה כוחו של הלומד תורה לשמה, שהרי בשביל זה לומדים חומש רש"י, כדי להשתנות ולהתעלות בסולם המדרגות. וכבר חזרנו הרבה על מה שכתב השל"ה הק' שתורה לשמה נחשבת כאשר האדם לומד בשביל לתקן מעשיו ומחשבותיו, והרי תורה לשמה מביאה לידי רוח הקודש, כל אחד לפי מדרגתו…
(מעובד מתוך שיעורו של הגה"ח רבי שמעון שפיצר שליט"א – 'הבינני')