שח הגה"צ רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי שליט"א:
יש סיפור נפלא על הרב הרמן חותנו של הגאון ר׳ חיים פנחס שיינברג זצ״ל. הוא היה מהדר מאד במצוות הכנסת אורחים, וביתו היה פתוח לכולם. פעם אחת, בשעה שתיים וחצי בלילה, דופק אצלו יהודי. הוא מיהר לקום ממיטתו ורץ לפתוח את הדלת, אולי זה פיקוח נפש. הוא שואל אותו מי אתה? אז הלה אומר: באתי לאכול ארוחת ערב, אבל אם אתה ישן אז אני לא רוצה להפריע… פשוט אמרו לי שיש פה אוכל כל הזמן, אז באתי.
הרב הרמן התחיל לבכות לפני האורח, תרחם עלי!!! תישאר פה… ולמעשה הוא נשאר ואז הוא נתן לו הרבה אוכל בעין יפה. לאחר שהאורח אכל ושבע הוא שואל אותו: אבל כבוד הרב, למה בכית?…
אמר לו: תבין, אני יהודי פשוט. אני אבוא אחרי מאה ועשרים וארצה להיכנס לגן עדן. אך יגידו לי למה שנכניס אותך, מי אתה… אבל אני אגיד להם, מעולם לא נעלתי את הדלת שלי בפני יהודי! מתי שיהודי רצה להיכנס – תמיד הוא יכל. ויש מידה כנגד מידה. אם אתה תהיה הראשון שהדלת היתה נעולה בפניך – הפסדתי את כל הגן עדן שלי!!! זה נקרא לתת לשני את ההרגשה שהוא זה שעושה לך טובה.
ועוד מסופר על הרב משה טורק זצ״ל, כשבזמנו, לא היו הרבה טלפונים, וכל פעם שהוא רצה לשוחח עם מחותנו מירושלים – הוא היה מתקשר דרך הטלפון של שכנו הגאון ר׳ משה יוסף מילצקי (בנו של הגה״צ רבי חייקל מילצקי), שהיה אב ב״ד חשוב בירושלים.
פעם אחת הוא נצרך לטלפון בשעה מוקדמת בבוקר, ולא היה נעים לו להטריח את הגאון ר׳ משה יוסף, אך לא היתה לו ברירה אחרת והוא התקשר דרכו. והוא התנצל כמה וכמה פעמים. אמר לו ר׳ משה יוסף: יישר כח! אתה הצלת אותי.
על מה יישר כח? תמה. אמר לו: אבא שלנו ר' חייקל אמר לנו, שלא נאכל ארוחת בוקר לפני שנעשה שלש טובות ליהודים. היום עשיתי רק שתיים, ועוד לא יכולתי לאכול כי לא עשיתי את השלישית. אבל כעת אני יכול ללכת לאכול…
מספרים על הסבא מסלבודקא שכשנפטר בנו הג״ר משה פינקל, שהיה מראשי ישיבת סלבודקא, היה זה בשבת או ביום טוב, והסבא שתק עד מוצאי היום. במהלך היום רצו לשמח את הסבא, אז סיפרו לו טובות שקורות אצל אנשים אחרים. אתם שומעים איך משמחים את הסבא מסלבודקא?… לספר לו שהשני מצליח. פלוני התארס, פלוני קיבל דירה, לפלוני טוב. זה מה שהחיה את נפשו!!!
הגאון ר׳ הירש קופשיץ זצ"ל שאל פעם את הילדים שלו מה נקרא אדם טוב? אמרו לו אדם שעושה הרבה טובות. אז הוא אמר: זה נקרא אדם שעושה טובות. אבל מהו ׳אדם טוב׳? אדם שרואה שלשני טוב והוא שמח…
(ארחות חיים)