אני נמצא באזור בארץ שאין בו חנויות שמיטה, האם מותר לי לקנות ירקות ותבלינים בשוק?
הגעתי לבקר קרוב משפחה שאינו שומר שביעית כהלכתה, האם מותר לי לאכול אצלו ירקות, פיצוחים או בננות? האם מותר לי לבשל אצלו אוכל שהבאתי איתי?
נקלעתי לבית כנסת שהציבור בו לא מקפיד על דיני שביעית כראוי. האם מותר לי להכין תה מעלי תה ושאר עלים המיועדים להטעים את התה והקפה שנמצאים שם?
א. מהו איסור ספיחין?
מהות האיסור: ירקות, תבואה, קטניות כגון שעועית, אפונה, גרעיני חמניות וכדו', ושאר גידולים חד שנתיים [שיש לזרעם מידי שנה] שצמחו בשנה השביעית, בין אם נזרעו בסוף השנה הששית ע"י אדם, ובין אם צמחו מאליהם בשביעית [כגון זרעים המתפזרים ברוח], ואפילו אם גדלו בשטח הפקר, וכן גידולים שנקצרו לפני שביעית וחזרו וצמחו מאליהם בשביעית – בכל אלו אסרום חכמים באכילה [ואם הם עומדים למאכל בעלי חיים – אסור להאכילם לבעלי חיים] גזירה משום עוברי עבירה שיזרעו בשביעית ויאמרו שגדל מאליו. וגזירה זו היא בין בשדה שיש לו בעלים ובין בשדה הפקר [מלבד כמה שדות ואופנים שמנו חז"ל]. ונקראת גזירה זו בלשון חז"ל 'איסור ספיחין'.
לאור האמור, גם הנוהגים לקנות ירקות במקום שאינו תחת השגחה מהודרת, ומעשרים בעצמם אח"כ – בשנת השמיטה צריכים להקפיד לרכוש את כל הירקות והפיצוחים [אפילו שאינם קלויים] רק בחנות שתחת השגחה מהודרת כדי שלא להיכשל חלילה באיסור ספיחין.
הבננות, אף שמוגדרות הן כירק, שהרי מברכים עליהן בפה"א ואין נוהג בהם ערלה, מכל מקום הכרעת החזו"א שלא נאמרה בהם גזירת ספיחין.
ב. מתי לא חל איסור ספיחין על גידולי השנה השישית?
איסור ספיחין אינו חל על הנזרעים בשנה השישית, כאשר התקיימו בהם התנאים כדלהלן: בירקות – הכרעת החזו"א שנאסרו באיסור ספיחין רק שתילים שלא החלו לגדול כלל לפני שביעית, אבל אם הציצו מעל פני האדמה קודם שביעית אינם באיסור ספיחין, ואילו בקטניות – האיסור הוא כאשר לא הגיעו לשליש גידולם לפני שביעית.
ג. האם יש איסור ספיחין ביבול נכרי?
ירקות הגדלים בשדה נכרי, בין אם גדלו מאליהם ובין אם זרע אותם הנכרי בשמיטה, אין בהם איסור ספיחין, וזאת גם לדעת הסוברים שיש קדושת שביעית בפירות נכרי. ומכל מקום אם שכר ישראל את השדה מהגוי יש בגידולים איסור ספיחין.
ד. עשבי תיבול ועלי תה
עשבי תיבול, זרעי תבלינים, צמחים ועלים להכנת תה, וכיו"ב, יש בהם איסור ספיחין ואסור לתבל בהם או לחולטם במשקה. [בפועל, חלקם הגדול הוא ייבוא חו"ל שאין בו שביעית וצריך לברר כל מין לגופו].
ה. האם יש איסור ספיחין בפרחים?
איסור ספיחין נאמר דווקא בפירות וירקות שיש בהם קדושת שביעית. אמנם פרחי נוי שאין בהם ריח, כיון שאין בהם קדושת שביעית, לא נאמר בהם איסור ספיחין, ולכן מותר להשתמש בהם גם כאשר צמחו בשביעית מעצמם או שנזרעו בשישית.
אכן, צמחים ופרחים המיועדים רק לריח, ישנו ספק האם חלה עליהם קדושת שביעית, וממילא גם איסור ספיחין שייך בהם, והכרעת הפוסקים שצריך להחמיר בזה. לכן עשבי ריח ופרחים שעיקרם לריח, גם אם צמחו מאליהם בשביעית אסורים כדין ספיחין מספק.
אמנם, איסור ספיחים אינו נוהג בעציץ שאינו נקוב, ולכן צמחים פרחים ועשבים המיועדים לריח הגדלים בעציץ שאינו נקוב, מותר להריח ממנו.
ו. מה דינם של כלים שבישלו בהם ספיחין, ומה דין המאכלים שהתבשלו עמהם?
ירקות האסורים באיסור ספיחין, דינם ככל מאכלות אסורות, ולכן מאכל שהתבשל בו ירק האסור באיסור ספיחין, הרי הוא אוסר את המאכל כולו, וגם את הכלים צריך להכשיר כדין כלי שהתבשל בו מאכלות אסורות.