האם כדאי לומר לילדים שהשבוע נלמד גמרא קשה? עדיף לומר להם שהשבוע נלמד גמרא קלה להבנה? או שעדיף להתחמק ממתן ציונים של דרגות קושי לסוגיא שנלמד השבוע?
הרב עמרם בינעט
לא מזמן התפרסם ב'בית היין' סיפור נפלא שסיפר הגאון רבי יצחק לוקסנברג שליט"א, רב שכונת 'נאות שמחה' במודיעין עילית, ובו הוא מספר על אחד מתלמידיו שהפך בעצמו למגיד שיעור בישיבה וזכה להעמיד תלמידים.
אותו ר"מ ניסה להבין סוגיא מסוימת בגמרא, אותה הוא היה צריך ללמד לתלמידיו, אבל בשום אופן לא הצליח.
הרב לוקסנברג מתאר שהוא ניסה להסביר לאותו ר"מ את הגמרא שוב ושוב ללא הצלחה, ולבסוף סגר את הגמרא ואמר לו, אני רוצה שתגלה לי מה הסיפור, למה אתה לא מבין את הסוגיא הספציפית הזאת, למרות שכל סוגיא אחרת בש"ס אתה מצליח להבין בלי קושי מיוחד…
אותו תלמיד השיב שכשהוא היה בחור צעיר, המגיד שיעור בישיבה שלהם התחיל ללמוד איתם את הסוגיא הזאת, באמצע הוא הסתבך, אמר להם "עזבו, זה לא בשבילכם, זאת סוגיא קשה מדי", ופשוט דילג לסוגיא הבאה.
מאז ועד היום, כך מספר אותו תלמיד, אני נשארתי עם פחד עצום מהסוגיא הזאת. היא נראית לי קשה מדי, בלתי מושגת. אני לא מצליח להבין אותה כראוי.
מהסיפור הזה אנחנו לומדים עד כמה חשוב לא לטעת בלב התלמיד את ההרגשה שהוא לא מסוגל או שהגמרא הזאת בלתי מושגת עבורו. כל אחד יכול, כל אחד מסוגל, צריך רק לרצות, להתרכז, להתמץ ובסייעתא דשמיא מצליחים.
הצד השני של המטבע
הסיפור אכן סיפור נפלא, אבל אני יכול לספר סיפור נוסף כנגדו שסיפר לי חבר טוב.
"הבן שלי היה ילד מוצלח", מספר אותו אברך, "כל שבוע הייתי בוחן אותו והוא ידע הכל ישר והפוך. בלי שום בעיה.
"ביום אחד הכל השתנה. פתאום הילד מתחיל לגמגם במקום לענות תשובות ברורות, הוא מגלגל את העיניים שלו ומנסה להיזכר ולהבין על מה המלמד דיבר. הוא מתחיל קצת להמציא תשובות כי הוא לא יודע את התשובה האמיתית. משהו קרה לו!
"חשבתי שאולי המצב החברתי בכיתה השתנה, אולי הוא לא מסתדר עם המלמד הספציפי הזה, אולי יש איזה ילד שמציק לו מאוד. ניסיתי לברר בעדינות אבל לא קרה שום דבר, הילד ממשיך להיות חברותי כמו תמיד, אף אחד לא מציק לו, הוא דווקא מאוד אוהב את המלמד. אין שום סיבה נראית לעין שיכולה לגרום לכזאת התדרדרות חריפה.
"הלכתי למחנך פלוני, שידוע כבעל עין חדה, וביקשתי שיבדוק מה קרה, אולי זה משהו שאפשר לתקן ולסדר.
"המלמד ישב אתו פגישה אחת, פגישה שניה, הילד בסדר גמור, אין שום סיבה מיוחד שגורמת לירידה הזאת. שאלנו את הילד עצמו והוא לא ידע לומר מה גרם לו להתחיל לדשדש פתאום.
"בסופה של פגישה נוספת אומר לי המלמד שהוא חושב שהוא עלה על הנקודה… הוא לא רצה לומר לי מה הנקודה, אבל הוא טען שהוא טיפל בה, והוא מאמין שהשבוע הכל יחזור לקדמותו. ואכן, בשבוע שלאחר מכן הילד התחיל להתאושש, ובתוך שבועיים הוא כבר היה ילד שונה לחלוטין.
"כשהמלמד ראה שה'פטנט' שלו עבד, הוא הסביר לי: באחד השבועות, הם למדו בכיתה סוגיא מורכבת מאוד לגיל שלהם. המלמד לא רצה להפחיד אותם, ולכן הוא אמר להם שזאת סוגיא מאוד קלה, ממש קלי קלות, רק קצת להחזיק ראש ועוברים אותה בלי בעיות… כך הוא רצה בעצם לגרום להם להאמין ביכולת שלהם ולהבין את הסוגיא בעזרת ה'. בפועל ההקדמה הזאת עשתה את ההיפך הגמור.
"הילד הקשיב ולא הצליח להבין. בראש שלו החלה להיווצר תדמית שלילית. אם הרבי אמר שזה כל כך קל", חשב הילד לעצמו, "ובכל זאת אני לא מבין כלום, כנראה שאני לא כזה ילד חכם ומוכשר כמו שחשבתי עד היום…
"למחרת הרבי הסביר פעם נוספת, הילד לא מבין. עובר עוד יום, הוא מתחיל להרגיש תסכול ובעיקר רגשי נחיתות. כנראה שאני טיפש, אני לא מבין כלום, אני לא מסוגל להתרכז, אני ילד חלש… זהו, אין לי סיכוי להבין עוד את הגמרא לא השבוע ולא באף שבוע…".
"המחשבה הזאת קנתה שביתה בלבו, ובשבוע לאחר מכן כשניגשו ללמוד גמרא, הילד כבר היה בטוח מראש שאין לו מה להתאמץ, הוא ממילא ילד לא חכם ולא מוכשר, הוא ממילא לא יבין כלום…
"כשהבנתי את זה", מספר הוא לאביו של הילד, "אמרתי לילד כמשיח לפי תומו, שגם אני מתמודד לפעמים עם קשיים בגמרא, הנה לדוגמה בימים האחרונים אני מאוד מתקשה עם איזו סוגיא בגמרא, אותה סוגיא בדיוק שאותה הוא התקשה להבין. אמרתי לו ששאלתי תלמידי חכמים מופלגים, ממש גדולים בתורה, והם אמרו לי שעד גיל 20 אי אפשר בכלל להבין כזאת גמרא קשה… רק אנשים מבוגרים יכולים להבין את זה…
"הילד שמע את הדברים שנאמרו כאילו בדרך אגב, וברגע אחד כל התדמית השלילית שנבנתה בתוך הראש שלו, על עצמו, נסדקה והתרסקה לרסיסים. עכשיו הוא היה צריך לשקם את התדמית החיובית, ולאור ההצלחה הגדולה שלו בשנים קודמות, עד לאותו מקרה, זאת היתה משימה קלה לביצוע…".
לתפוס את ה'פינטלה'
עד כאן הסיפור ששמעתי מחבר טוב, ועכשיו יבוא השואל וישאל בצדק, אז מה אני צריך לעשות? לומר לילדים שהסוגיא קשה מדי, עושה נזק. לומר להם שהיא מאוד קלה גם עושה נזק, אז מה באמת צריך לעשות? ללמוד איתם סתם בלי לציין את דרגת הקושי של הסוגיא? אולי…
האמת שאפשר לדלג על החלק הזה של ציון דרגת הקושי, אבל אין צורך. יש דרך מצוינת לעשות זאת: אפשר לומר להם את האמת.
לכן בחרתי השבוע לכתוב על הנושא הזה בסייעתא דשמיא, כי אנחנו עוסקים עדיין בשיעור הראשון של השבוע, וזאת חלק מאוד חשוב וחיוני לדעתי לשיעור הראשון. צריך להכין את הילדים לקראת מה הם צועדים.
להכין את הילדים זה גם לגבי לוח הזמנים: אנחנו עכשיו נלמד גמרא בשעה וחצי הבאות, לאחר מכן הפסקת אוכל, אחרי זה תצאו לחילוץ עצמות ותקיימו בעזרת ה' מצוות של בין אדם לחברו בהפסקה כדוגמת ויתור, הימנעות מאמירת שקר חלילה, להיות נעלבים ואינם עולבים ועוד.
אחרי ההפסקה, אנחנו נלמד קיצור שולחן ערוך ושתי משניות, ובשיעור השלישי נחזור בעזרת ה' לגמרא ונלמד הלאה…
זאת הקדמה חשובה מאוד, הילדים צריכים לדעת לקראת מה הם הולכים, זה מסדר להם את הראש ומאפשר להם לקלוט את הנלמד בצורה טובה יותר.
אבל צריך להכין אותם גם לדרגת הקושי של הסוגיא שהולכים ללמוד השבוע, עם זאת, צריך לעשות את זה בחכמה ובשום שכל, ואני אתן שתי דוגמאות, אבל כמובן שכל מלמד ומחנך יכול למצוא את הדרך הפרטית שלו איך להעביר לילדים מסר משולב שמצד אחד מכין אותם לקראת משימה מורכבת יותר מהרגיל, ומצד שני נוטע בהם את ההרגשה שאם הם רוצים, הם יכולים לצלוח את האתגר בסייעתא דשמיא.
דוגמה א': "ילדים יקרים, השבוע אנחנו נלמד סוגיא קצת מורכבת, זה לא יהיה כזה קל כמו בשבוע שעבר, אבל אני הכנתי אותה שוב ושוב כדי שאוכל להסביר לכם אותה בעזרת ה' בצורה הכי טובה והכי קלה, ותוך כדי שהכנתי את הסוגיא גיליתי שיש פה נקודה מסוימת שמי שתופס אותה, יצליח להבין את כל הסוגיא הרבה יותר מהר והגמרא פשוט מתנגנת לך כמו זמירות. צריך לתפוס את הנקודה הזאת, בואו נראה מי יצליח לקלוט את זה הראשון…".
עוד דוגמה: "תקשיבו ילדים, אני לא לוקח אחריות על מי שלא מתרכז בשיעור הראשון. השבוע יש סוגיא שכדי להבין אותה, אתם חייבים לקלוט את היסוד שלה מיד בהתחלה. בואו נלמד עכשיו את ה'פינטלה', את הנקודה היסודית, אם תקשיבו עכשיו כמו שצריך, לא תבינו בכלל למה יש כאלו שאומרים שזאת סוגיא קשה, כי למי שלא הקשיב בשיעור הראשון זה באמת מאוד קשה…".
צריך להכין את הילדים לכך שיש פה אתגר קצת יותר מורכב מהרגיל, שייגשו לנושא בכובד ראש הנדרש. אבל מצד שני, אסור להבהיל אותם ולהפחיד אותם, ובטח ובטח שאסור להגיד להם :זה לא בשבילך, אתה תנוח השבוע כי אתה לא מסוגן להבין את הגמרא הקשה הזאת", חלילה וחס, אסור לומר זאת לא לילד ולא לאף אחד אחר.