"מתוך שעמום, ביצעתי חיפוש של כל הקבצים הקיימים במייל בנסיון למצוא עוד איזה 'קובץ חשוב' אותו אוכל לקרוא כדי לכלות את זמני, ופתאום גיליתי אוצר…"

לכל חברי ארגון 'דרשו' העוסקים במלאכת הקודש.

ברצוני לשתף אתכם בסיפור קטן מחיי, לו אתם שותפים ולזכות ולחזק אתכם שאתם בס"ד מסייעין לי בבחינת "הבא להיטהר מסייעין בידו".

גדלתי במשפחה דתית. למרות שכיום אינני רואה עצמי משויך למגזר זה דווקא, אלא שותף לכלל ישראל השואפים להתגדל ביראת ה', לקיים את מצוותיו על פי מסורת ישראל סבא והלכותיה המסורות לנו בשולחן ערוך ובמשנ"ב וללמוד את תורתו באהבה.

אני בסוף שנות העשרים לחיי, נשוי 5 שנים עם ילדים ברוך ה'. מאז חתונתי הרגשתי שמכשיר הטלפון החכם שאני נזקק לו במקום עבודתי, גוזל ממני זמן יקר גם לאחר שעות העבודה, זמן שהיה יכול להיות מוקדש לתורתי ולמשפחתי. ניסיתי פתרונות שונים, אך הם הועילו לתקופה קצרה בלבד.

לאחר שנתיים קיבלתי החלטה אמיצה, לנתק לחלוטין את הטלפון מהרשת ולהשאיר רק את המייל, ואילו עבור מקום העבודה מצאתי פתרון אחר, שלא דרך הטלפון הפרטי שלי.

נאלצתי להתרגל למצב חדש בו אני נוסע באוטובוס בלי לעלעל בכל מיני תכנים, שגם אם הם 'כשרים, הרי הם מבלים את הזמן היקר. אמנם הרגשתי מאושר וחופשי מכבלי הטכנולוגיה, אבל לאחר שסיימתי את הלימוד היומי בספרון שלי (הפעם באוטובוס בנחת ולא לאחר כמה ימים בהם 'לא מצאתי זמן ללמוד') לא ידעתי כיצד להעביר את זמני הפנוי שפתאום נראה ארוך מאוד ופנוי מאוד.

ואז אני יושב באוטובוס ונזכר בחלק האהוב עלי בלימוד היומי – סיפורי צדיקים. כמה אמונה וכוח אני שואב מגדולי ישראל משקדנותם וממידותיהם. הפטרתי לעצמי שהלוואי והיו לי אינספור סיפורי צדיקים… נכנסתי לאפליקציה היחידה שעדיין הייתה פתוחה ברשותי לצרכי עבודה – המייל בניסיון להעביר את הזמן. ביצעתי חיפוש של כל הקבצים הקיימים במייל בניסיון למצוא עוד איזה 'קובץ חשוב' אותו אוכל לקרוא כדי לכלות את זמני, ופתאום גיליתי אוצר – מאות גיליונות יומיים של דרשו.

התברר שלפני 10 חודשים נרשמתי לניוזלטר היומי של דרשו, 'הפותח כל יום' והמייל פירש זאת כהודעה שיווקית כך שלא ידעתי על קיומה. מיותר לציין שנדהמתי מהיכולת לספק סיפורי צדיקים ברמה יום יומית עטופים במוסר, הלכה ופנינים על פרשת השבוע והכל והכל בעיצוב נאה ומזמין.

כמובן שישר עלה בראשי מאמר חז"ל "הבא להיטהר מסייעין בידו"… מיותר לציין שלאחר הלימוד היומי בנסיעה אני ישר רץ לקרוא את הסיפורים של אותו יום, ואם לא עלינו נשאר זמן פנוי בבית, לא לדאוג – יש לי עוד 10 חודשי 'הפותח בכל יום' שלמים שיספיקו לי לעוד חודשים רבים.

רק על דבר אחד הצטערתי. התוודעתי למונח 'ריתחא דאורייתא' שאני שומע עליו מנבחני 'דרשו' וכן מגדולי ישראל שדבריהם מובאים בסיפורים. הצטערתי שעד כה לא הכרתי את המושג ושלא ידעתי למה עליי לשאוף. אני מקווה שאגיע לאותה ריתחא דאורייתא בקרוב מאוד, ועד אז שלפחות אזכה לקרוא עליה. תודה על פועלכם ועל כך שאתם מזכים אותי בכל יום להוסיף ולהתחזק באמונה ויראת שמיים.

חזקו ואמצו תלמידי חכמים, אשריכם ואשרי יולדתכם.

בברכה

יוסי