כמה כסף מותר להוציא על קניית אתרוג ?

ז' בכסלו תשפ"ב- סימן תרנ"ו- מאמצע הסעיף הגה "ומי שאין לו"- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

כמה צריך אדם לשלם כדי שלא לעבור על לא תעשה?ומה הדין כאשר נפסל האתרוג לקונה ויש ספק האם נפסל אצל המוכר או אצל הקונה?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרנ"ו סעיף א' ברמ"א]

שיעור ההוצאה הכספית על מצות עשה

נעסוק בעניין כמה כסף אדם חייב להוציא עבור מצוה אחת.

כתב הרמ"א, אפילו על מצוה עוברת, דהיינו, מצוה כזאת שאי אפשר לקיים אותה פעם אחרת, כגון, אתרוג או מצה שאי אפשר לקיים אותם לאחר החג, בכל זאת הדין הוא, שלא יבזבז עליה יותר מחומש מנכסיו, ומבאר המשנה ברורה, שהשוו את זה לצדקה, וכשם שבצדקה כתוב בגמרא, המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יהיה עני ויצטרך לבריות, הוא הדין לגבי שאר מצוות, לא יבזבז עליהם יותר מחומש, אבל, כמו שבצדקה חייב להוציא עישור מנכסיו, שזה שיעור בינוני בצדקה, הוא הדין לגבי שאר מצוות צריך להוציא עישור מנכסיו, ומקשה הביאור הלכה, שמצד אחד כתוב כאן שלא צריך לבזבז על מצוה הון רוב, ומצד שני לגבי פדיון הבן כתוב בגמרא בקידושין, שאפילו אם אין לו אלא חמשה סלעים בלבד, חייב לפדות את עצמו באותם חמשה סלעים, וכן חייב לעלות לרגל, עוד מקשה הביאור הלכה, מדוע לגבי הדלקת נר חנוכה, ד' כוסות, נרות שבת, כתוב שצריך לחזר על הפתחים, והרי זה יותר מחומש מנכסיו.

שיעור ההוצאה הכספית כדי לא לעבור על לא תעשה

ממשיך הרמ"א, כל זה דווקא במצות עשה, אבל כדי לא לעבור על לא תעשה, ייתן כל ממונו קודם שיעבור, ומבאר המשנה ברורה, שביטול עשה הוא קל יותר מאשר קיום לא תעשה, שהרי בביטול עשה, הוא נמנע מלקיים את רצון ה', אבל הוא לא עושה מעשה נגד רצון ה', ולכן זה קל יותר, מה שאין כן לא תעשה, שעובר בידיים על רצון ה', אפילו כל ממונו צריך לבזבז כדי לא לעבור על לא תעשה.

מצוה עוברת קודמת למצוות אחרות

עוד מסיים הרמ"א, עיין לקמן סוף סימן תרנ"ח בהגהה, ומביא הביאור הלכה, ששם מבואר שמצוה על כל אחד לקנות אתרוג לעצמו, וכתוב במגן אברהם, שאם יש בידו של אדם חמשה סלעים בלבד, והוא צריך לפדות בהם את בנו, ויש לו גם מצות אתרוג, יבחר בקניית אתרוג, כיוון שזו מצוה עוברת, אבל פדיון הבן, אינה מצוה עוברת, כיוון שאולי הוא יוכל לקיים אותה בהמשך הזמן, אבל אם הוא יכול לצאת ידי חובה באתרוג של מישהו אחר, אף על פי שיש מצוה לאדם לקנות אתרוג משלו, בכל זאת פדיון הבן קודם, עוד כתב הביאור הלכה, שאדם שיש לו ספק האם האתרוג נפסל אצל המוכר, או שנפסל אצלו לאחר שקנה, הדין הוא, שהמוציא מחברו עליו הראיה, עוד מביא הביאור הלכה בשם הפרי מגדים, שלפי דעת היש אומרים בחושן משפט סימן קצ"ט, שאם אדם נתן מעות על יין של קידוש, אז הוא קונה, אף על פי שקיימא לן בעלמא שמעות אינם קונות אלא רק משיכה, אבל ביין לקידוש שזה צורך מצוה, העמידו חז"ל דבריהם על דין תורה, שמעות קונים אפילו בלי משיכה, וכך לגבי האתרוג רק מעות בלבד קונים ולא צריך משיכה, ובזה שנתן מעות, המוכר או הקונה אינם יכולים לחזור בהם.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

דילוג לתוכן